בס"ד
בסוף כל יום ויום מימי הבריאה כתוב: "וירא אלוקים כי טוב" וראה זה פלא בסוף היום השישי לאחר בריאת האדם כתוב: "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד"
מסביר הכלי יקר: "כל הנבראים הקודמים לא נבראו כי אם בעבור האדם…" כלומר אותם אלו שנבראו לא היו עדין בשלמותם עד שנברא האדם.
בהמשך דבריו מסביר הכלי יקר: המילה "כי" אין בה משמעות וודאית ולכן כאשר כתוב "וירא אלןקים כי טוב" היינו שהיה הקב"ה מצפה מתי יבוא הזמן שיתגלה טובם וברגע שהגיע היום השישי, הביטוי: "והנה טוב" מסמן את הוודאי.
אילו לא נברא האדם כפי שחלק מהמלאכים רצו אזי כל הקודמים שלפניו הם בבחינת "ברכה לבטלה" וכן נוספה המילה "מאוד" מה שלא הוזכר קודם על מנת להורות שעל ידי האדם נעשו "טוב מאוד" ורמז לדבר במילה מא"ד שהיא אותיות אד"ם.
אצל כל הברואים נאמר: "וירא אלוהים" ואילו אצל האדם נאמר: "וירא אלוהים את כל אשר עשה". בשאר הברואים המה טבעיים כפי מה שהעין רואה, לעומת זאת אצל האדם מסבירה נחמה ליבוביץ' בפירושה לתורה יש משהו אחר, משהו מיוחד והוא הבחירה שהיא בידו של האדם.
האדם בשונה משאר הברואים בידיו להוביל ולהנהיג את עצמו ודרכיו בדרך ישרה ועל כן הוא לא רק טוב אלא טוב מאוד.
שואל הרמב"ם: כיצד ניתן לומר טוב מאוד על המציאות האנושית, הרי יש גם רע, יש מחלות, מגפות, מוות וכו'?
יסוד חשוב מלמדנו הרמב"ם: "ואפילו מציאות החומר הזה התחתון, כפי שהוא עם צמידותו להעדר, המחייב את המוות ואת הרעות כולם, כל זה גם טוב מחמת תמידות ההוייה ותדירות המציאות בעקביות, ולפיכך פירש ר' מאיר והנה טוב מאוד = והנה טוב מוות"
המילים הללו מהדהדות ואומרות לנו כי גם כאשר ברובד החיצוני יש רע וגם כאשר יש חוסר ונסתר זהו דבר טוב המדגיש את מציאות הבורא יתברך בעולם.
הרמב"ן כתב: "והנה טוב מאוד זהו הקיום…בעבור שידבר בכלל וימצא רע בקצת…" כלומר יש הכרח ברע בשביל קיום הטוב ובמבט רחב וכולל גם הרע הזה, הפורענות הזאת היא טובה גם אם איננו מבינים ורואים זאת בהסתכלות ראשונית.
עם סיום מלאכת הבריאה, הקב"ה שהוא גם ההוגה, היוזם והמבצע בא לראות כי הכל כולל הכל פשוט טוב מאוד.
נראה כי על פי דברים אלו ניתן להבין מדוע הקב"ה אינו חושש כביכול לתת פומבי ל- "פגמים" בבריאה, הרי פרשתנו יש בה גם את חטא אדם הראשון, גם את קין אשר קם על הבל אחיו ורוצח אותו נפש, דברים קשים, בלשון העם "לא עוברים בגרון"
אך דווקא בגלל שהכל טוב מאוד, אזי גם אותם לכאורה "פדיחות" הם טובות, הם משלימות, ניתן ללמוד מהם.
הקב"ה אוהב את עולמו וברואיו ללא תנאים והם טובים בעיניו תמיד, גם כאשר הדברים אינם נראים
הלוואי ונזכה אנחנו לקחת ולו במעט מדרך זו של הקב"ה, לאהוב את עולמנו, את ארצנו, את ילדנו, ולהבין שתכלס'
הכל טוב ב"ה
שבת שלום
ינון
