דבר תורה לפרשת תולדות – "עקוב הלב…מי ידענו"
בפתחה של פרשתנו מתרחש אירוע מרתק בו יעקב ועשיו מנהלים משא ומתן על הבכורה.
האירוע מתחיל כאשר עשיו חוזר מהשדה והוא עייף, רואה את יעקב מכין תבשיל ומיד פונה אליו:
"ויאמר עשיו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה…"
יעקב עונה לעשיו: "ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי…"
לפי סדר הדברים היינו מצפים כי עשיו יפנה אל יעקב להמשך המשא ומתן, אך הפס' מצביע על משא ומתן אחר, שונה, משא ומתן פנימי.
הפס' אומר: "ויאמר עשיו הנה אנוכי הולך למות ולמה זה לי בכורה" אין כאן פנייה של עשיו אל יעקב לדוג': ויאמר עשיו אליו, ויאמר עשיו אל יעקב.
מסתבר לפי זה כי עשיו פנה אל ליבו פנימה, ערך את שיקוליו בזריזות והגיע לידי החלטה מהירה ופוחזת כי אין לו צורך בבכורה ולכן הסכים למכרה.
מהו אותו דיבור פנימי? בפרשת חיי שרה אותה קראנו בשבת שעברה כאשר עבד אברהם מספר לבני משפחתה של רבקה כיצד החליט למצוא אישה ליצחק הוא אומר במפורש:
"אני טרם אכלה לדבר אל ליבי" עיון במפרשים מצביע על כך שמדובר בתפילה של האדם כמו שכתוב אצל חנה: "וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע"
נראה כי מלבד התפילה ישנו דיבור פנימי שלילי, לא מבשר טוב. כאשר עשיו מבין כי יעקב זכה בברכות:"…ויאמר עשיו בליבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי"
על כך דרשו חז"ל: "הרשעים הן ברשות ליבן…אבל הצדיקים לבן ברשותן: וחנה היא מדברת על לבה, ויאמר דוד אל ליבו"
בפרשת נח, כאשר נח מקים מזבח נאמר:
"וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר ה' אל ליבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו…"
לעניות דעתי ניתן ללמוד מפס' זה כי הדיבור הפנימי של האדם בינו לבין ליבו קריטי ועלול לחרוץ גורלות.
הדיבור הפנימי הוא שליטה עצמית של האדם על מעשיו ומחשבותיו, המשא ומתן המרקד בתוך ליבנו יכול מחד למשוך למקומות לא טובים ומאידך לחוף מבטחים.
והמלחמה, הסערה לא פשוטה היא כלל ועיקר, "יצר לב האדם רע מנעוריו" וברור לכל לאן יכול האדם להגיע בגלל יצר ליבו.
עשיו מוכיח לנו כי הוא יכול לדבר עם עצמו, במהירות, בזריזות, להימלך עם ליבו כפי שכותב הרמב"ן אבל להגיע להחלטות קלות ונמהרות.
אנו הרוצים ללמוד ממידותיו של הקב"ה שומה עלינו לדבר אל ליבנו בתפילה, בחכמה, במתינות ובשיקול דעת ובכך וודאי ליבנו יהיה ברשותנו ומתוך כך נוכל להגביר את השליטה העצמית שלנו על חיינו ולהרגיש מובילים ולא חלילה מובלים.
שבת שלום
ינון
