בס"ד
פרשת וישלח – "חכמת חיים"
פרשתנו פרשת וישלח פותחת בהכנות למפגש הדרמטי בין יעקב לעשיו, יעקב מארגן בקפידה משלחות משלחות אשר עושות את דרכן אל עשיו על מנת לפייסו.
הפס' מפרטים באופן מדוקדק את ההכנות של יעקב ואנשיו לקראת המפגש:
"ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך ואמרת לעבדך ליעקב מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו והנה גם הוא אחרינו ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההולכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במוצאכם אותו ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו…"
על פס' אלו מעלה הכלי יקר על התורה שאלה, אם יעקב אמר למשלחת השניה והשלישית כדבר הזה תדברון מדוע היה צריך להוסיף שוב את המילים ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו הרי כשאמר להם כדבר הזה תדברון בוודאי התכוון גם לכך?
עונה הכלי יקר: כאשר יעקב פנה לאותם משלחות הוא אומר להם, כאשר עשו יפגוש אתכם הוא ישאל אתכם שלוש שאלות:
- למי אתה
- אנה תלך
- ולמי אלה לפניך?
אתם , אומר יעקב צריכים לענות על ראשון ראשון ואחרון אחרון
- למי אתה? לעבדך יעקב
- אנה תלך? להוליך המנחה כי מנחה היא שלוחה
- ולמי אלה לפניך? שלוחה לאדוני לעשו
ונוסף על כך גם אם עשו לא ישאל היכן יעקב תאמרו לו מעצמכם גם הנה הוא אחרינו "כדי שלא ירע בעיניו על מה שאני מכבדו על ידי צירים שלוחים ואין אני הולך בעצמי להקביל פניו".
והסיבה שיעקב ביקש להוסיף את "והנה גם הוא אחרינו" היא משום שיעקב חשש שהמשלחת הראשונה תצטייר כלא דוברת אמת, כי הם אומרים והנה גם הוא אחרינו הרי שיעקב אמור מיד להופיע וברגע שעשו יראה שיעקב לא מגיע עם המשלחת השניה יאמר לעצמו – "שקרו לי".
על כן ציווה על כך באופן מיוחד גם למשלחת השניה וגם למשלחת השלישית.
ישנה לא מעט ביקורת על יעקב על כך שהוא משתמש הרבה במילה "אדוני" לקראת המפגש מול עשו. ישנה גם הרבה תהייה על הסגנון המתרפס כביכול לקראת האירוע הבאמת דרמטי.
כאשר אני מנסה לחשוב על הסיטואציה המורכבת הרי שאני מדמיין את יעקב פותח חמ"ל, מכנס את אנשיו, את בניו ואז מתחילים להציע דרכי פעולה: דורון, תפילה, מלחמה.
סביר להניח שעל השולחן היו שלל הצעות ורעיונות על הדרך בה יש לנהוג.
אילו היינו מסתכלים רק על המילים "ויעקב איש תם יושב אוהלים" ואז קופצים בזמן לפגישה של יעקב ועשיו הרי שהיינו מופתעים.
איש תם, אחד הספון בבית המדרש, איש ישר, איש שלום, לא ממש מחובר לעולם.
אולם אם מסתכלים על המשך דרכיו של יעקב אבינו מבינים מיד כי לפנינו דמות מאוד מיוחדת, איש תורה, איש משפחה, סוחר ממולח , אדם בעל ראייה קדימה ובעיקר בעל חכמת חיים אדירה מתוך כל האירועים שעבר: היחסים עם עשו, היציאה לבדו לחרן, השהות בבית לבן, הבריחה מבית לבן ועוד, וכן אירועים העתידים לבוא.
השלב הראשוני "איש תם יושב אוהלים" מסתבר כהכרחי ביותר הוא הבסיס להכל.
כל מה שיעקב עובר מתנקז לאירוע הפגישה, ההכנות לאירוע הגדול והירידה לפרטים הקטנים הם לעניות דעתי דבר מדהים בפני עצמו.
אך הדבר העיקרי פה לטעמי הוא עומק המחשבה והתפיסה, בחומש דעת מקרא ישנו סיכום יפה של הדברים:
"ואף כי ידע יעקב מפי מלאכיו שעשו הולך הולך לקראתו וארבע מאות איש עמו וכן ידע גם ידע שהמאבק בינו לבין שרו של עשו כבר הכרע למעלה בזכותו הרי עצם בואו של עשו בראש צבא אדיר כמלך ושליט היה בו סממן של הפתעה וחשש שלא התכפרו פניו במנחה ולפיכך החליט לדבוק בעצתו של המלך המשורר בקש שלום ורדפהו ולחלוק לעשו כבוד, מעין הכבוד שחולקים המלכים הכנועים למלך הגדול"
יעקב בחכמתו מבין את הסיטואציה ומתנהל בה הצורה מדהימה ומדויקת וזאת ניתן לראות בהכנות אשר הוא עושה וכן בנחישות שהוא מפגין בצורה שקטה ובוגרת.
אם נחזור לתחילת הדברים, לכלי יקר, נראה כי יעקב יודע בדיוק מה הוא עושה בהכנות המדוקדקות שלו לקראת המפגש.
על האדם לדעת כי חובה עליו לבנות לעצמו בסיס רוחני איתן וכן כי אל לו לחשוש ממשברים ומאתגרים בדרך, כל אלו יביאו אותו בסופו של יום בצורה טובה ושלמה לאירועים העתידיים לבוא.
שבת שלום
ינון
