פרשת וארא

בס"ד

דבר תורה לפרשת וארא – אסטרטגיה משנה חיים

ההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל מלאה באירועים, מלחמות, מבצעים, מערכות כאלו ואחרות ועוד כהנה וכהנה מבצעים לאו דווקא בתחום הצבאי.

מבט אל עבר אותם אירועים מצביע כי לעיתים היציאה אליהם היא ללא הכנה מוקדמת, חוסר הבנה של המטרה לשמה יצאו לאותו אירוע, וכדו'

כמו כן ניתן לראות כי לעיתים ישנם עקרונות ברורים, עקביים במהלך העבודה על אותו מבצע ולעיתים הדברים משתנים תוך כדי תנועה מהקצה לקצה.

העקרונות מתחלפים, המטרות משתנות, היעדים כבר אחרים, וכן על זה הדרך.

הניסיון מראה כי הכנה טובה וראויה , אמונה עמוקה במטרות וקביעת עקרונות של ברזל מגבירים את הסיכוי של אותם פעולות להצליח.

לעומת זאת אם אותם פעולות לא מתרחשות, סיכויי ההצלחה הולכים ופוחתים.

מעבר על מכות מצריים המופיעות בפרשה מראה כי מדובר במערכה מתוזמנת היטב , מתוכננת לפרטי פרטים, בעלת עקרונות עקביים.

נעבור על כמה מן העקרונות

מטרה ברורה :

"והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדולים", ממש לפני סדרת המכות הבאות על פרעה ומצריים הקב"ה מגדיר מראש כי בסופו של דבר התכלית של המבצע המורכב היא להוציא את בני ישראל ממצרים.

מטרה זו מופיעה מס' פעמים בפס' לפני כן.

"הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם"

"הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים…"

ללא מטרה ברורה, במיוחד באירועים גדולים ומורכבים קשה עד בלתי אפשרי להתנהל.

הזדהות וחיבור:

הפס' "וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על מצרים…" מצביע על מטרה עמוקה וחשובה מעין כמוה, הכרת העולם בכוחו הגדול של הקב"ה.

ניתן אף להוסיף כי הייתה חשיבות גם בכך שבני ישראל במצבם הקשה יראו את המכות וכך יבינו את כוחו הגדול של הקב"ה.

מטרה זו היא עמוק בנפשו של היהודי הבוחר באמונה השלמה בקב"ה והיא מגבירה את החיבור וההזדהות לפעולות הנגזרות מכך.

תזמון:

"לך אל פרעה בבוקר", כמה חשיבות יש לטיימינג, כמה פעמים אנחנו מתלבטים מתי לדבר עם הבוס, עם בן משפחה וכמה חשוב "לתפוס" אותו במצב רוח טוב.

פרעה יוצא לרחוץ ביאור ואמור להיות במצב "רגוע", הזדמנות להעביר אליו מסר בתקווה שהדבר ייפול על אוזניים קשובות.

ובתוך אותו בוקר ישנו עוד עניין חשוב, אלמנט ההפתעה, "ואמרת אליו"

אומרים בעלי דעת מקרא: "מיד כאשר תראהו, ולא תמתין עד שיפנה אליך".

בשדה הקרב יש חשיבות רבה להפתעה ולכך שהאויב הנמצא מולך לא מספיק להתארגן ולחשוב על דרכי פעולתו.

עיקרון הבוקר חוזר על עצמו בהמשך במכות מצריים נוספות.

אין הפתעות:

לעיתים הצבא נוהג לחלק כרוזים בהם מופיע הסבר מפורט מה הולך לקרות, איזה אזור הולך להיות מופצץ, ועוד.

לפני מכת הדם, פרעה ועבדיו שומעים הכל, היאור יהפוך לדם, הדגה אשר ביאור תמות,

"ובאש היאור" , אי אפשר יהיה לשתות מים מהיאור.

בשונה מהבוקר, שם פרעה הופתע כאשר פגש את משה, כאן אין הפתעות, כל השחקנים יודעים לקראת מה הם הולכים.

אתה יודע מה הולך לקרות, אתה נערך בהתאם. גם העיקרון הזה חוזר בהמשך במכת הצפרדע.

שהייה:

"וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור" ראוי ונכון במצבים מסוימים להמתין קמעה לפני שממשיכים בסערת הקרב, נכון, ישנה אפשרות שהאויב יתארגן, אך מנגד במיוחד כאשר מדובר בתחילת המערכה טוב לתת זמן שהייה לבחון את המהלכים והצלחתם.

במכת הכינים נראה דווקא כי עיקרון ההפתעה חוזר שוב, מיד לאחר מכת הצפרדע יורדת פקודה להכות את עפר הארץ ובעצם להוציא לפועל את מכת הכינים.

המצרים עוד לא התאוששו ממכת הצפרדע והנה ללא התראה מוקדמת נוחתת עליהם מכת הכינים.

ניצול מומנטום:

במכת הערוב משה שוב מפתיע את פרעה בבוקר, מזהיר אותו מפני המכה ואכן מכת הערוב מגיעה מיד ללא דיחוי.

הכתוב מעיד: "ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערוב"

פרעה ההמום מסכים מיד לדרישה לצאת לשלושה ימים:

"דרך שלושת ימים נלך" "ויאמר פרעה אנוכי אשלח אתכם…"

זיהוי נקודת חולשה אצל האויב וניצולה בצורה מקסימלית יכולה להוות שובר שיווין בכל מערכה שהיא.

צבירת ביטחון:

במכת הדבר נאמר: "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה…."

אומר אור החיים הקדוש:

 "כלל זה בידך, כל מקום שיאמר בא אל פרעה יכון לומר לו שיכנס אל טרקלין שלו בלא השאלת רשות הגם שהיו לו כמשפט המלכים שומרי הבית…כי כמה שומרים היו לפרעה מזוינים ואריות וכלבים והיה נכנס באין מונע"

מדובר באירוע מדהים, למשה יש ברזומה כבר מס' הישגים לא מבוטל מול פרעה במיוחד בתחום המנטלי, משה מזהה זאת ומרשה לעצמו להיכנס אל תוך הטרקלין בלא חשש.

במכת השחין חוזר על עצמו עיקרון המכה המידית ללא התראה לעומת מכת הברד בה משה שוב פוגש את פרעה בבוקר, מזהיר אותו ואף מדגיש כי הפעם מדובר במכה חזקה מאוד.

המהלך הסדור והעקבי מביא תוצאות גם מול האויב אך גם למי שמתכנן ומבצע אותם, ובהקשר זה ראוי להביא את דבריו של אור החיים:

"השכם בבוקר – ג' מצוות נצטווה, א' שילך בהשכמה, ב' שיתייצב לפניו פירוש שלא ירכין ראשו ולא ירכין קומתו כדרך העומדים לפני גדולים, אלא כגדול העומד לפני קטן כי כבר עשאו ריבון ושליט עליו, והוצרך לצוותו לצד שמטבעו של משה להרכין ראשו מעט כדרך השפלים, לזה אמר כי לפני פרעה לא יתנהג כן, עוד רמז לו כי פרט זה שאומר לו התייצב, לא בכל מקום יסיר מעליו ההכנעה הרגיל בה, אלא לפני פרעה, אבל יהיה בליבו עניו ושפל לפני אל עליון ויהיה נצב בגופו ולבו מוכנע מאימת מלא כל הארץ כבודו , ומצווה ג' ואמרת אליו"

מטרה ברורה, חיבור עמוק, תזמון, יידוע מראש, שהייה, הפתעה, ניצול מומנטום כל אלו הינם גם מסר לאדם הפרטי.

אם במערכות מורכבות וגדולות אותם מרכיבים הינם הכרחיים לטובת הצלחת הפעולה, קל וחומר במערכות שהאדם מתנהל בהם בינו לבין אלוקיו, בינו לבינו, בינו למשפחתו, וכיו"ב.

האדם המוביל, היוזם, המתמיד יעורר בתוכו תנועה נפשית רחבה אשר תהפוך אותו למאוזן ויודע מתי לבוא ולהתייצב ומתי לבוא ולהרכין ראש.

שבת שלום

ינון