פרשת תצווה

טל לוי / מחנך כיתה ז'3
איסור דאורייתא תמוה בפרשתנו
בפרשת תרומה קראנו אודות כלי המשכן ובפרשתנו אנו קוראים אודות העוסקים במלאכת המשכן הלוא הם הכוהנים. ציווי מתמיה אנו קוראים אודות בגדי הכהן הגדול וכך נאמר: "ולא יזח החושן מעל האפוד". כלומר, החושן הצמוד אל האפוד אסור לו לזוז לכאן ולכאן, ואם תאמר שמדובר בדבר קל, הרי שהגמרא במסכת מכות, הרמב"ם בספר המצוות כולם התייחסו לדין הזה כאל איסור גמור, דין הזחת החושן כדין אכילת בשר בחלב וכאכילת חזיר. אכן יש לשאול מדוע?
בעל ספר החינוך מסביר שעל הכהן להקפיד על הופעה חיצונית נאה, הכהן הגדול משמש בתפקיד מכובד וחלק מההדר של בית המקדש הוא שהכהן יהא לבוש בצורה נאה ולא בצורה מרושלת. למרות זאת, כותב בעל ספר החינוך על נימוק זה: "ועד שמענו טוב מזה נחזיק בזה", רוצה לומר כי תירוץ זה אינו מספק אותו.
ננסה לומר הסבר נוסף, ידוע כי על החושן היו חרוטים שמותיהם של שבטי ישראל. האפוד שהיה מונח על בית החזה של הכהן הגדול הוא מקום הלב. התורה רוצה להעביר מסר לכהן הגדול, החושן, עם ישראל, אינו יכול לזוז מהלב שלך. בעבודתך בבית המקדש אתה כאן בשביל עם ישראל, ואם כך אסור אפילו לרגע אחד שתסיח את הדעת מעם ישראל.
שבת שלום!