פרשת ויקהל – "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ"
ינון ורהפטיג / מנהל בית הספר
ל"ט מלאכות היוו את היסוד להקמת המשכן. בין ל"ט אבו המלאכה ניתן למנות מלאכות רבות ומגוונות כגון: חורש, זורע, קוצר, טוחן, אופה, ועוד ועוד.
ישנן מלאכות המוזכרות ברשימה זו והם ידועות וברורות לנו, קושר, תופר, וכו"'.
אך מנגד ישנן מלאכות המופיעות ברשימה המכובדת הזו, והן לא כ"כ ברורות לנו או שהן מצריכות חכמה וכישרון מיוחדים.
אחת המלאכות המורכבות היא מלאכת הטווייה שעליה אומרת הגמרא שנמסרה לנשים משום שהיא דרשה חכמה מיוחדת. אולם לא רק חכמה רגילה נדרשה אלא גם חכמת לב, וכפי שנאמר בפרשתנו: ""וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטווה…" בדעת מקרא הסבירו: "כל הנשים בעלות לב חכם טוו בידיהן…החכמה שבלב נתגלתה במעשה הידיים".
יתירה מכך, אומרת התורה בפרשתנו: "וכל הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את העיזים"
את הצורך להזכיר את מלאכת הטווייה בעיזים הסבירו : "לפי ששער העיזים משונה מצמר הרחלים וטויתו היא אמנות ומצריכה ידיעות מיוחדות"
חכמה מיוחדת נתנה באשה , בינה יתירה מצויה בה יותר מאיש. התנ"ך מלא וגדוש באין ספור דוגמאות לחכמתה ובינתה של האישה להבין מצבים מורכבים ולהתנהל בתוכם בשום שכל.
שרה אמנו רואה את בן הגר מצחק , היא צופה פני עתיד, חוששת לבנה ולמשפחתה ולא נרתעת לומר לאברהם: "גרש האמה הזאת ואת בנה". רבקה מבינה כי הברכות היקרות עלולות להימסר לעשו ומיד בונה מהלכים על מנת לגרום לכך שהברכות יימסרו ליעקב. רבקה בחכמתה גם ממלטת את יעקב ביודעה כי היא נפרדת ממנו לתקופה ארוכה, אולם היא מבינה בראייתה המיוחדת כי עליה לשמור עליו בחיים.
הפסוקים המתארים את מלאכת הטווייה אשר נמסרה לנשים יוצרים חיבור מיוחד של רגש ושכל, חכמת השכל של האשה לצד חכמת הלב.
ניתן לומר שהתורה באה ללמד אותנו ממלאכת הטוויה, שבעת בניית בית חדש, תא משפחתי חדש או לעסוק בחינוך ילדים אנו זקוקים לחכמה. חכמתה המיוחדת של האישה, הבנתה החדה את המציאות ובעיקר היכולת לתמרן ולהלך בין הטיפות וליצור איזונים נכונים, הינם מתכון מיוחד לבניית בית מיוחד בריא ושמח.
שבת שלום!
