פרשת בהר – סגן המנהל המורה נתנאל זוהר
בפרשת השבוע, ישנה מצווה מפורסמת, שחלה ממש השנה: וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָֹה֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר: {ב} דַּבֵּ֞ר אֶל-בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֨אוּ֙ אֶל-הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָֽׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַֽיהוָֹֽה: {ג} שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ וְאָֽסַפְתָּ֖ אֶת-תְּבֽוּאָתָֽהּ: {ד} וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַֽיהוָֹ֑ה שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר: {ה} אֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙ לֹ֣א תִקְצ֔וֹר וְאֶת-עִנְּבֵ֥י נְזִירֶ֖ךָ לֹ֣א תִבְצֹ֑ר שְׁנַ֥ת שַׁבָּת֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָאָֽרֶץ:
התורה מצווה אותנו לשמור שמיטה. שנה שלמה- לעזוב הכל, לא לעבוד את האדמה- ולנוח. לכאורה, מצווה זו תמוהה לחלוטין. מה הרעיון לא לעבוד שנה שלמה? מילא לתת שנה של צדקה, או חסד, אבל לא לעבוד? הרי בשביל כך נבראנו- לפתח ולשכלל את העולם, להביא פרנסה ולהתקדם בחיים.
מעבר לכך, יש כאן אפילו אלמנט של פחד: ממה אחייה אם לא אעבוד במשך שנה?
החת"ם סופר, נותן לנו נקודה מאוד חשובה למחשבה, נקודה המשנה את כל הגישה שלנו לעבודה שלנו. התורה מבטיחה לנו: אם תשמרו שמיטה- תראו ברכה כפולה בשנה שלאחר מכן. זוהי הבטחה מדהימה, ממש סוג של נס. וכל זה בא ללמדנו- העבודה, היא רק אמצעי. אמצעי שנוכל להמשיך להתקיים כאן, ולבצע את השליחות שלנו עלי אדמות. העבודה אינה מטרה. עוד שעות עבודה לא יהפכו אותנו לעשירים יותר ומאושרים יותר. אם נצליח לזכור מדי פעם לעצור את החיים שלנו, לקחת הפסקה לשנה אחת, שנה של מנוחה והתבוננות, התבוננות על כך שהעבודה היא רק אמצעי בשבילנו להמשיך לחיות חיים של תורה וחסד, אזי הקב"ה מבטיח לנו חיים מאושרים הרבה יותר, בכפליים.
שבת שלום
