פרשת בחוקותי – "חיבוק וריחוק בחינוך" / המורה טל לוי, מחנך כיתה ז'3
הנושא המרכזי בפרשתנו הוא הברכות והקללות. הקב"ה מציב תנאי לעם ישראל ואומר: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם…וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם…." ומאידך נאמר: וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה: (טו) וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי: (טז) אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת".
כאשר מסתכלים על היחס הכמותי שבין פסוקי הברכות והקללות נדמה שלקללות "יתרת זכות" גדולה בהרבה מזו של הברכות. לשם השוואה, פסוקי הברכות משתרעים על עשרה פסוקים בלבד, בעוד פסוקי הקללות משתרעים על כמעט שלושים פסוקים. עד כדי כך שיכול הקורא להסיק שהתורה "מקללת" יותר מאשר מברכת.
על כך אומר האבן עזרא: "וריקי מוח אמרו, כי הקללות רבות מהברכות, ולא אמרו אמת. רק נאמרו הברכות כלל, ונאמרו בקללות פרטים לירא ולהפחיד השומעים. והמסתכל היטיב יתברר לו דברי". כלומר, אומר האבן עזרא שריבוי הפסוקים המתארים את הקללות בא כדי ליצור את אווירת היראה ו"אפקט ההרתעה" על השומעים.
בכדי להעמיק עוד יותר נמשיך לפתח את דברי האבן עזרא. אם נשים לב, מאחורי כל קללה ניתן למצוא איזו נקודה של אהבה וברכה. לדוגמא בקללה הראשונה המדברת על הגלות, שם נאמר: "וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה:" במבט ראשון זוהי קללה נוראית, לא סתם מדובר בגלות אלא בפיזור מוחלט בין האומות, היהודים יפוצו לארבע כנפות הארץ. אמנם במבט נוסף, ניתן לומר שיש כאן ברכה. נכון על עם ישראל לגלות בשל חטאיו, והם נפוצים לכל עבר, אבל דווקא בשל כך אי אפשר להכחיד אותם. אם פוגעים ביהודים במדינת הצפון, עדיין יש יהודים במדינת הדרום, ואם פוגעים במערב יישארו יהודים במזרח.
לא נרחיב את הדוגמאות, אבל אפשר לראות במקומות נוספים שהקללות אינן מרובות על הברכות, וזאת מאחר וכל קללה טומנת בחובה גם ברכה. הקב"ה גם כאשר הוא מעניש ובצדק את בניו הוא שולח להם חיבוק גדול. זוהי הדרך החינוכית המיטבית, אותה לימדונו חז"ל ש"שמאל דוחה וימין מקרבת", הריחוק והחיבוק.
שבת שלום!
