חכמת חיים / ינון ורהפטיג, מנהל חטיבת הביניים
פרשתנו פרשת וישלח פותחת בהכנות למפגש הדרמטי בין יעקב לעשיו, יעקב מארגן בקפידה משלחות משלחות אשר עושות את דרכן אל עשיו על מנת לפייסו. הפס' מפרטים באופן מדוקדק את ההכנות של יעקב ואנשיו לקראת המפגש.
במדרש ישנה לא מעט ביקורת על יעקב על כך שהוא משתמש הרבה במילה "אדוני" לקראת המפגש מול עשו. ישנה גם הרבה תהייה על הסגנון המתרפס כביכול לקראת האירוע הבאמת דרמטי.
כאשר אני מנסה לחשוב על הסיטואציה המורכבת הרי שאני מדמיין את יעקב פותח חמ"ל, מכנס את אנשיו, את בניו ואז מתחילים להציע דרכי פעולה: דורון, תפילה, מלחמה. סביר להניח שעל השולחן היו שלל הצעות ורעיונות על הדרך בה יש לנהוג. אילו היינו מסתכלים רק על המילים "ויעקב איש תם יושב אוהלים" ואז קופצים בזמן לפגישה של יעקב ועשיו הרי שהיינו מופתעים.איש תם, אחד הספון בבית המדרש, איש ישר, איש שלום, לא ממש מחובר לעולם.
אולם אם מסתכלים על המשך דרכיו של יעקב אבינו מבינים מיד כי לפנינו דמות מאוד מיוחדת, איש תורה, איש משפחה, סוחר ממולח , אדם בעל ראייה קדימה ובעיקר בעל חכמת חיים אדירה מתוך כל האירועים שעבר: היחסים עם עשו, היציאה לבדו לחרן, השהות בבית לבן, הבריחה מבית לבן ועוד, וכן אירועים העתידים לבוא.
השלב הראשוני "איש תם יושב אוהלים" מסתבר כהכרחי ביותר הוא הבסיס להכל. כל מה שיעקב עובר מתנקז לאירוע הפגישה, ההכנות לאירוע הגדול והירידה לפרטים הקטנים הם לעניות דעתי דבר מדהים בפני עצמו. אך הדבר העיקרי פה לטעמי הוא עומק המחשבה והתפיסה, בחומש דעת מקרא ישנו סיכום יפה של הדברים:
"ואף כי ידע יעקב מפי מלאכיו שעשו הולך הולך לקראתו וארבע מאות איש עמו וכן ידע גם ידע שהמאבק בינו לבין שרו של עשו כבר הכרע למעלה בזכותו הרי עצם בואו של עשו בראש צבא אדיר כמלך ושליט היה בו סממן של הפתעה וחשש שלא התכפרו פניו במנחה ולפיכך החליט לדבוק בעצתו של המלך המשורר בקש שלום ורדפהו ולחלוק לעשו כבוד, מעין הכבוד שחולקים המלכים הכנועים למלך הגדול".
יעקב בחכמתו מבין את הסיטואציה ומתנהל בה בצורה מדהימה ומדויקת וזאת ניתן לראות בהכנות אשר הוא עושה וכן בנחישות שהוא מפגין בצורה שקטה ובוגרת. על האדם לדעת כי חובה עליו לבנות לעצמו בסיס רוחני איתן וכן כי אל לו לחשוש ממשברים ומאתגרים בדרך, כל אלו יביאו אותו בסופו של יום בצורה טובה ושלמה לאירועים העתידיים לבוא.
שבת שלום