חסד ואמת / ישי אלבז תלמיד כיתה ז'3
"ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים".
כתוב ברש"י: חסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום וגמול.
שאל הכתב סופר זצ"ל. מפני מה צריך היה יעקב אבינו להדגיש ליוסף שיעשה עימו חסד של אמת, הרי כל חסד שעושים עם המת הוא של אמת? והמזרחי מוסיף ומקשה, הלא יוסף קיבל שכר עבור טרחתו, כי ניתנה לו שכם כנחלה וגם ניתן לו חלק הבכורה, ששני בניו נהפכו לשבטים. ומתרץ, בשעה שיעקב ביקש מיוסף שיקברהו במערת המכפלה, עדיין לא נתן לו את שכם ואת הבכורה ועשה זאת לשם שמים.
אך עדיין נשאר קשה אם יעקב חשב לתת לו שכר על פעולתו, למה קרא לזה חסד של אמת? מתרץ הכתב סופר, יעקב ידע שיוסף יתקשה לעזוב את מצרים, ופרעה לא יסכים לכך, אבל גם ידע שהבא לעשות מצווה לשם שמיים הקב"ה עוזר לו, אך בתנאי שלא עושה זאת בשביל פרס, אבל אם עושה זאת בשביל שכר הקב"ה לא יעזור לו בזה. לכן ביקש שהכוונה שלו תהיה לעשיית חסד ואמת, ולא לתשלומין, וזה ועשית עמדי חסד ואמת. שגם שאשלם לך תהיה כוונתך לשם חסד ואמת ולא בשביל שכר בשביל סייעתא דשמיא.
והסביר הכתב סופר שיש שני סוגים של עושי חסד. יש כאלו שעושים חסד מפני הכרח חברתי לעשות כן, זה נקרא חסד של שקר, חסד של אמת הוא חסד שעושה כדי להיטיב עם השני. כל השנים שיוסף זן ופרנס את אביו כשהיה במצרים היה חייב לעשות זאת גם אם לא היה רוצה מפני הבושה ממצרים שפרעו אמר לו: "במיטב הארץ הושב את אביך", ולכן חסד זה לא יכול להיחשב חסד של אמת, אך בקשת יעקב לקברו בארץ ישראל הייתה כנגד כבוד יוסף דלכבוד ולתפארת היה נחשב אילו נקבר יעקב במצרים, וכן היה רצון פרעה ויוסף מילא רצון אביו בלב שלם.
