אמונה בשעת משבר / הרב טל לוי, ראש בית המדרש ומחנך כיתה ח'3
בסוף הפרשה הקודמת עת יצאו משה ואהרון מפרעה, פגשו את שוטרי ישראל ושם יצא כל קצפם על משה ואהרון: "יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ". משה רבינו נשבר, למרות הבטחתו של הקב"ה שפרעה יסרב בתחילה ולא ישחרר אותם ממצרים, משה צועק כלפי שמיא ואומר: "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי".
בתגובה לכך אומר ה' בתחילת פרשתנו: "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם". על פסוק זה משווה המדרש את דמותם של האבות בהשוואה לדמותו של משה רבינו. המדרש אף מותח ביקורת על משה רבינו ואומר, שהקב"ה הבטיח לאברהם את כל ארץ ישראל ואע"פ כן היה צריך אברהם לכתת רגליו כדי לקבור את שרה בחלקת אדמה שעליה שילם ממון רב, ובכל זאת לא הטיח דבר כלפי הקב"ה. בדומה לכך, יצחק אבינו שגם לו ה' הבטיח את ארץ ישראל, נאלץ יצחק להתמודד עם תושבי שסתמו לו את בארות המים, חרף כל זאת, גם הוא לא אמר דבר כלפי הקב"ה. כן הוא גם אצל יעקב אבינו, למרות הבטחת הארץ נאלץ לקנות חלקת אדמה במאה קשיטה. לעומת האבות, משה רבינו זעק כלפי הקב"ה: "למה הרעותה לעם הזה", למרות שידע שפרעה לא יסכים בתחילה.
נראה לומר שהקב"ה לימד את משה שהגאולה אינה קוראת בבת אחת, הגאולה קוראת בתהליך איטי, שלב אחרי שלב. כותב הרמב"ן, שמשה חשב שהיציאה ממצרים תקרה באופן מהיר ומכות מצרים יקרו בזה אחר זה ומיד פרעה ישחרר אותם. אולם לא כך הם פני הדברים, הגלות וכל שעת משבר זקוקים לבניין יצוק של אמונה, אמונה שמחזקת את המחשבה ואת הידיעה כי גאולה היא תהליך שקורה שלב אחרי שלב בקצב משלו.
לא פעם, האדם נמצא במצבי לחץ, משל היה עומד בפני שוקת שבורה, מלמדת אותנו התורה שבעולם שלנו ובגאולה בפרט אנו כפופים למערכת זמנים ולתהליכים שקורים אט אט.
שבת שלום
