פרשת יתרו / הרב טל לוי, מחנך כיתה ח'3 וראש בית המדרש בבית הספר
ידועה השאלה מדוע זכה יתרו שתקרא פרשה על שמו? אחד ההסברים לכך הוא שיתרו מביא איתו בשורה, הוא מחדש הנהגות ואורחות חיים ברמה האישית וברמה הלאומית. עד כדי כך שבספר במדבר כאשר הוא רוצה לעזוב משה רבינו אומר לו: "והיית לנו לעיניים". ארצה להביא כמה נקודות המסבירות את ההשפעה שהייתה ליתרו על עם ישראל ועל דמותו הייחודית.
ברמה האישית, יתרו מלמד אותנו שעל האדם לנקוט בצעדים מעשיים לאחר הגעה למסקנות ותובנות. בני אדם אנחנו, וטבע האדם הוא להגיע לדחיינות, למרות הידיעה כי יש דברים טובים לנו ויש דברים שפחות טובים לא תמיד אנחנו פועלים לפי מה שאנו יודעים. יתרו שומע את נפלאותיו ואת גדולתו של הקב"ה במצרים, ומיד הוא נוקט בצעדים מעשיים, הוא בא ומצטרף לעמ"י.
ברמה הלאומית, יתרו מלמד אותנו טרם מעמד הר סיני שגאוות יחידה אינה זלזול ורמיסת כבודו של האחר. על הפסוק: "ויחד יתרו" מביא רש"י שני פירושים. פירוש אחד הוא מלשון שמחה, יתרו שמח לשמוע על הטובות שעשה ה' לישראל. פירוש נוסף, הוא מלשון 'חידודין חידודין', כלומר יתרו הצטמרר והיה מיצר על מה שקרה במצרים. בדברים אלו ניתן לראות את הרגשות המעורבים של יתרו. מצד אחד הוא שמח בשביל עם ישראל, אך עדיין מרגיש צער על מה שנעשה במצרים. ניתן לומר שיתרו רוצה להעביר גם מסר לעמ"י טרם מתן תורה, גם שתקבלו את התורה ותהיו שמחים בה, באופן טבעי וצודק תהיו מובדלים מן העמים, אך אין זה אומר שלא ניתן להרגיש בצערו של הגוי, להבדל מן הגוים אך לא ליצור ניתוק מוחלט, וכמו שאמר ריה"ל: "ישראל באומות כ-לב באיברים".
ברמה השיפוטית והניהולית, יתרו מלמד את משה כי צריך ליצור היררכיה שיפוטית ועל כן הוא מציע למנות שרי עשרות, מאות ואלפים. אין הגיון בכך שכל מערכת המשפט תתרכז אצל אדם אחד. "נבול תבול" אומרת התורה, העומס שיפול על משה בעקבות הריכוזיות עלול לפגוע בו, "נבול" כמו פרח שנובל, ועלול לפגוע באי עשיית צדק, "נבול" מלשון "בלבול".
בוודאי יש טעמים נוספים המעידים על דמותו של יתרו, נסתפק בשלוש הערות אלה.
שבת שלום!
