"בזוי בן בזוי" / ר' גבריאל וייסרוזן מורה למתמטיקה
המגילה מספרת שלאחר שהמן רואה שמרדכי אינו כורע ואינו משתחווה הוא מתמלא חימה. בפני המן עומדת האפשרות לפגוע במרדכי, אך הוא בז לאפשרות הזו: "וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹח יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים". האפשרות לשלח יד במרדכי לבדו בזויה בעיני המן.
המדרש (אסתר רבה, פרשה ז, אות י) מצביע על העובדה שהפועל " וַיִּבֶז" מופיע בתנ"ך פעם נוספת – סיפור מכירת הבכורה מעשיו ליעקב מסתיים במילים: "וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה". מכירת הבכורה ע"י עשיו נובעת מבוז שהוא חש כלפיה.
המן הוא כידוע צאצא של עשיו, שהרי עשיו הוא סבו של עמלק. תחושת הבוז שמאפיינת את עשיו והמן מובילה את המדרש לתאר את המן בתואר "בזוי בן בזוי" – המן, כמו אבי אביו , עשיו, מלא בתחושת בוז.
התואר שבו מכתיר המדרש את המן ואת עשיו מעלה שאלה: הרי עשו והמן לא תוארו בתורה כאנשים "בזויים". הם תוארו בה כאנשים ש"בזים" לאחרים, ואם כן מדוע המדרש מתאר את המן כ"בזוי בן בזוי", לכאורה היה מתאים יותר לתאר אותו בתואר "מבזה בן מבזה" או "בוזה בן בוזה"?
נראה שניתן ללמוד מכך משהו על המקום שממנו נובעת תחושת בוז של אדם לדברים שסובבים אותו. תחושת בוז נובעת לדבר מסוים נובעת מכך שהדבר שאליו האדם בז הוא בזוי ומוזנח בעולמו שלו. לדוגמה: אדם א' בז לאדם ב' למרות שבאדם ב' ישנם דברים טובים רבים, למשל: הוא אולי מכבד את הוריו או את חבריו, אולי הוא עושה מעשים טובים, אולי יש לו כישרונות כאלה ואחרים, ובכל זאת – אדם א' בז לו. מדוע הוא בז לו? מכיוון שהוא לא רואה את אותם דברים טובים שיש באדם ב', הם בזויים בעיניו וחסרי חשיבות, לפחות בנקודת הזמן שבה הוא בז לאותו אדם. אם אותם דברים היו מכובדים בעיניו הוא לא היה ממהר לבוז לאותו אדם שבו מתקיימים אותם דברים. כאשר אדם מסוים רגיל לבוז לסובבים אותו הוא מעיד בכך שהוא עצמו בזוי, שכל הצדדים הטובים שמתקיימים בדברים שלהם הוא בז הם בזויים בעיניו וחסרי חשיבות ואין לו בעולמו אלא את עצמו ותו לא.
כיהודים שמהווים אנטיתזה לאופי העמלקי כדאי שנרבה להתנהג באופן הפוך מזה של עמלק, במקום לרחוש בוז נשתדל לרחוש כבוד. גם כאשר אנחנו חולקים ואפילו כועסים על דברים מסוימים נשתדל לשים לב לכך שמדובר בנקודת מחלוקת בתוך מרחב שלם של דברים טובים שראויים לכבוד. מתוך כך נזכה בע"ה לאחדות – "לך כנוס את כל היהודים" ומתוך כך ל"אורה ושמחה וששון ויקר". שבת שלום ופורים שמח.
