והאיש משה ענו מאוד' / הרב טל לוי – רב בית הספר ומחנך כיתה ח'3
בתחילת הפרשה, אנו עדים להתקהלות של קרח ועדתו, ראשי סנהדראות, אנשי שם אל מול משה ואהרון. אומר הכתוב: "רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים ", בין לפי רש"י שפירש: "הרבה יותר מדאי לקחתם לעצמכם גדולה" ובין לפי האבן עזרא שפירש: "די לכם", עמדתם ברורה: "בני עמרם, לא אכפת לנו שתהיו מנהיגים אבל נכסתם לעצמכם (יותר מ)די!"
אמנם בהמשך הפרשה, אנו עדים לעוד תרחיש אצל דתן- ואבירם שמסרבים לעלות אל משה. בפיהם טענה שונה מהטענה הקודמת. "הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר: אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה:" טענה זו חזקה יותר מקודמתה. בעוד הטענה הראשונה, מקבלת אותם כמנהיגים, אך מותחת ביקורת על התנהלותם, טענה חדשה זו, שוללת את כל הלגיטמציה של משה כמנהיג ראוי לעם ישראל. וכלשון הדעת מקרא: "ועתה כבר אין מדברים על קפוח והתנשאות, אלא מערערים לחלוטין את עצם הנהגתו של משה, הוא לא קיים את מה שהבטיח, להפך הוא מוליך אותנו לאבדון, לכן אין לו זכות לשלוט…"
תגובת משה לקובלנת דתן ואבירם היא: "ויחר למשה מאוד". מדייק הנצי"ב שמשה לא כעס, שכן לא נאמר: "ויחר אף".
שאלה נסתרת נמצאת בהמשך דברי ה'העמק דבר'. בפרשת בהעלותך מצינו, פגיעה אישית כלפי משה, פגיעה שבאה מקרבו, בו אחותו מרים מדברת אודות האשה הכשית אשר לקח. ואכן שם, משה החריש ולא אמר מאומה, ולא זו, אלא אף מתפלל בעד מרים: "אֵ-ל נָא רְפָא נָא לָהּ ".
אלא שיש לשאול, מה "זכו" אותם חצופים דתן ואבירם שחרה למשה דבריהם. והתשובה היא במה שפתחנו ובמה שאומר הנצי"ב לקמן. כל עוד הפגיעה במשה היא אישית, ולא קשורה להנהגת עמ"י, הרי הוא מחריש וכמו שהכתוב מעיד: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה ענו עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". אולם כאשר הפגיעה היא על הנהגת העם, והיא מבקשת לשלול את הלגיטימציה של משה רבינו כמנהיג הרי זו פגיעה קשה יותר. וכלשון הנצי"ב: "משום דשם (=מעשה מרים) לא היה הדיבור נוגע להנהגת העם, כי נאם לכבודו של משה, שלא נהגו בו כבוד כל כך, וזה לא נגע בלבו כלל, מה שאין כן כאן, שהראו (=דתן ואבירם) להמון העם דמשה מבקש רעתם ח"ו, ובזה יגיע רעה רבה לכלל ההנהגה".
