פרשת כי תצא

ידיעת הטוב והרע מתוך האחדות | נתנאל זוהר, מנהל חטיבת הביניים

בפרשת השבוע שלנו, ישנו ציווי מפורסם מאוד, שמלווה אותנו מדור לדור :זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ – תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח. נצטווינו על מחיית עמלק לעולם, לתמיד- לא לשכוח מה עשה לנו. לעומת זאת, על המצרים, שהעבידו אותנו בפרך 400 שנה ורצו לזרוק את בנינו ליאור, דווקא נצטווינו משהו אחר: לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ. לא לתעב מצרי? אחרי כל מה שעשו לנו? מה ההבדל?!

ובכן, הרב יונתן זקס עונה תשובה מדהימה שרלוונטית מתמיד לתקופת המלחמה הארורה שאנו נמצאים בה. עמלק – רצה לפגוע בנו בלי סיבה אמיתית. חיפש את החלשים, חיפש את הפירוד בינינו. שנא איתנו בגלל עצם קיומנו כעם. אנטישמיות לשמה, בשפה שלנו היום. עם כזה- נצטווינו למחות לגמרי. לא לשכוח לעולם את השנאה תהומית הזו. להעביר אותה מדור לדור ולדעת שהיא לעולם לא תעלם, אם לא נאבק בה. המצרים לעומת זאת, לא ממש רצו להרוג את כל עמ'י. הם חששו 'פן ירבה ונוסף גם הוא על שונאינו' כלומר חשש מהגודל של עמ'י ולא בגלל שנאה שרירותית כלפי עם ישראל. כלפיהם התורה מצווה אותנו לא לתעב. להוקיר טובה על כך שנתנו לנו בית ומקלט , למרות הדברים הקשים שעברנו במצרים. בימינו אנו ממש, אין צורך לומר נגד איזה סוג אויב אנו נלחמים . אויב רע ואכזר, השונא ומתעב אותנו על עצם קיומנו. עם אויב כזה, לעולם לא נשכח מה עשה לנו ואיך פגע בנו , כשהיינו פרודים בינינו , ולא מאוחדים. כיצד נצליח לנצח את האויב האכזרי הזה? האם רק בכוח חיילנו המדהימים וכוחות הביטחון? ודאי. בלעדיהם לא נוכל. בזכותם אנו פה. אבל יש רובד נוסף, שבלעדיו גם לא נוכל לנצח, כפי שנאמר בספר שמות: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק.הגמרא במסכת ראש השנה דורשת דרש נפלא :

וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְגַּבְּרִים; וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין.

כשאנחנו יחד , מאוחדים במטרה יודעים מי אנחנו, מי הטוב ומי הרע – ננצח בעז'ה. אך כאשר כל אחד מאיתנו יסתכל לצד אחר, ויחשוב שהאויב הוא מישהו ח'ו מעמו שלו ממש- אזי "וגבר עמלק "שנזכה להיות מאוחדים יותר, ונשעבד את ליבנו לאבינו שבשמים.

שבת שלום ובשורות טובות