גם צדיק תמים יכול לטעות | טל לוי רב בית הספר
הפרשה פותחת במלים: "אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו". על המילה בדורותיו ידוע הוא מה שדרשו חז"ל וכך הביא רש"י:
"בדורותיו: יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום" (רש"י). כלומר, האם נח היה צדיק רק ביחס לדור שלו (לגנאי), או שמא נח היה צדיק אפילו בדור שלו (לשבח).
השאלה הנשאלת לפי רש"י, מדוע לדרוש את נח לגנאי? מדוע אי אפשר לדרוש אותו רק לשבח? אם קיימת הזדמנות לדון לכף זכות מדוע שלא לעשות כן?!
נראה לומר, שגם הדורש לגנאי, אינו דורש אותו לגנאי בלבד חלילה, אלא הוא בא להעביר לנו מסר שגם כלפי צדיקים גדולים כנח יש להתייחס לבן אנוש עם חולשות ואין בכך כדי לפגום בשמו שהוא אכן צדיק. כמובן, שצריכים לקחת את הדברים במינון הנכון ולהבי שיש כאן מורכבות, מצד אחד בודאי שאותם צדיקים אינם בדרגות שלנו, אך מאידך צריך לזכור שגם הם בני אדם.
על זה הדרך, יתכן להסביר שהציפייה של הקב"ה מדור המבול לא הייתה שיהיו אנשים מושלמים, והראייה היא אישיותו של נח, אך זה לא עזר לדור המבול ולא הצליחו להיחלץ מתהום החטאים שבו הם שהו.
שבת שלום!
