דבר תורה
לא מוותרים על הילדים | הרב טל לוי, רב בית הספר ומחנך כיתה ח'3
בתחילת הפרשה אנו עדים למשא ומתן שנערך בין פרעה למשה בטרם תבוא מכת הארבה. משה מבקש מפרעה לשלח את עם ישראל, אלא שפרעה מבקש לדעת מי מתוכנן ללכת?
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם מִי וָמִי הַהֹלְכִים?"
משה אינו מהסס ועונה: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה' לָנוּ."
כלומר, משה קובע באופן נחרץ, כי הצורך ללכת ולהראות לפני ה' אין בו יוצאים מן הכלל, גברים נשים וטף. אולם פרעה אינו מסכים, פרעה מבקש ערבון. ר' יוסף בכור שור מפרש: "ויהיה הטף ערבון שתשובו שפרעה", כלומר, הביטוי: "ילכו נא הגברים" כולל את הגברים והנשים כאחד, ומי שישאר במצרים הם דווקא הילדים. המו"מ כמובן עלה בתוהו ומכת הארבה הגיעה.
ויש לשאול, מדוע משה רבינו אינו מסכים שישארו הילדים בתור ערבון? הרי בין כה וכה אינם יודעים להתפלל! אולם ודאי שהתשובה היא פשוטה, חינוך הילדים, לקבוע לילדים את המסגרת החינוכית שבה אנו נפגשים ומתראים לפני ה' כבר מגיל קטן. משה רבינו אינו מוכן לוותר על הנקודה הזאת גם במחיר שעם ישראל ימשיך להשאר כרגע במצרים. כך גם מצינו במצוות הקהל ובעלייה לרכל גם הקטנים צריכים לבוא (לא נכנס כעת לפרטים, ע"ע במשנה הראשונה בחגיגה ואכמ"ל). אפשר ללמוד שהצורך לבוא ולפגוש את ה' הוא כבר בקטנות.
יה"ר שנחנך את הילדים שלנו בדרך התורה והמצוות ונוסיף אור לעמ"י.
