פרשת תצוה

מה בין פרשת תצוה לפורים | טל לוי, רב בית הספר ומחנך כיתה ח'3

הקשר הכמעט תמידי בין פרשת תצוה וחג הפורים מביא אותנו לתור אחרי עומק כלשהו הטמון בקשר זה.

פרשת תצוה מפרטת לנו את בגדי הכהן הגדול, כל מעשי יצירת הבגדים הוא דבר שיורד עד לפרטי פרטים. ידועים הם הדברים שכהן ששימש בלא בגדים חייב מיתה, כלומר, הבגדים הם אלה שנותנים מעמד לכהן הגדול, הבגדים הם אלה שיוצרים את החלות של הכהונה. עד כדי כך שהגמרא אומרת בסנהדרין על הפסוק: "וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם וּמִלֵּאתָ יַד אַהֲרֹן וְיַד בָּנָיו" (שמות כ"ט, ט')":

אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ומטו בה משמיה דרבי אלעזר ברבי שמעון 'וחגרת אתם אבנט' בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והוו להו זרים ואמר מר זר ששימש במיתה (סנהדרין פג:)

אומר הנביא מלאכי: ""כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָ-אוֹת הוּא", כהן גדול כשהוא לובש את בגדיו הוא מגיע לדרגת מלאך. כך גם מצינו בדברי הנביא יחזקאל וגם בדניאל שהמלאכים לבושים בבגדים הקרואים "בדים".

רבי ברכיה ורבי ירמיה בשם ר' חייא אמרו כשירות של מעלן כך שירות של מטן מה שירות של מעלן (יחזקאל ט') ואיש אחד בתוכם לבוש בדים כך של מטן כתונת בד קדש ילבש.

בפיוטי יום כיפור אומרים בני אשכנז: ""תּוֹכֶן בּוּץ, וַעֲרִיכַת אֶבֶן, מְחוּגָר בְּכוּלָם כְּמַלְאָך מִיכָאֵל מְשָׁרֵת".

כך מצאנו גם חגיגה דף יב: "זבול – שבו ירושלים ובית המקדש, ומזבח בנוי, ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן…".

עכשיו נגיע אל חג הפורים, אומרת הגמרא במגילה יב: "אמר רבי יוסי בר חנינא מלמד שלבש [אחשוורוש] בגדי כהונה כתיב הכא 'יקר תפארת גדולתו' וכתיב התם 'לכבוד ולתפארת'".

ויש לחקור מה היה העניין של אחשורוש, האם היה לו רצון לבזות ולעשות שימוש של חול בכלי המקדש, או שמא היה לו דווקא עניין ללבוש אותם, להתכבד בהם, ולהראות שהוא עתה ממשיך דרכו של הכהן הגדול. ניתן להעלות סברא, שאחשורוש רצה דווקא לא לבזות כי אם כך היה נותן אותם לכל הרוצה ולכל המבקש או לכל הפחות לשריו, אך רק הוא לובש אותם, כדי להראות שהוא הכהן. אחשורוש רוצה לעצור את הזיקה של עם ישראל לארץ ישראל, למרות שכורש כבר הצהיר על נכונותו לתת לעם ישראל לבנות את בית המקדש, בימי אחשורוש נעצרים הפעולות הללו ובניית המקדש מושהית, וכפי שנאמר בספר עזרא ו': וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם.

אפשר לומר עוד יותר מכך, אחשורוש מתחיל את המשתה בשנת שלוש למלכו, לא מוזכר לנו בכלל התאריך המדוייק, ואף כי דעת רב חסדא היא שלמלכי אומות העולם מונים רק מתשרי, דעת הירושלמי המובא בתוספות וכן דעת יתר האמוראים בתחילת ראש השנה שמונים למלכי אומות העולם מניסן. באם נחשב 180 יום הרי שנגיע לג' תשרי, (עד לראש השנה 177 יום) ואם נוסיף עוד משתה נוסף של שבעה ימים, הרי שאחשורוש מסיים את המשתה בבגדי הכהונה, ביום לא אחר אלא דווקא ביום כיפור.

לאור זאת אפשר לומר, כי הקב"ה שם בכוונה בלבו של המן לבקש את בגדי החור והתכלת המזכירים את בגדי הכהונה, כדי שלבסוף מרדכי הוא זה שילבש אותם, ובכך מעורר הקב"ה חזרה את הכיסופים אל המקדש. ועל דרך זה, תקנו חז"ל להזכיר את שבחה של ארץ ישראל דווקא בימי הפורים כדי לזכור את הכמיהה חרף הגלות שבה הם נמצאים.

שבת שלום!