פרשיות ויקהל ופרה מנתינה וטהרה לתיקון עולם | המורה אריאל אודסר, מחנך כיתה ט'2 ויועץ בית הספר
בשבת הקרובה נקרא בעז"ה את פרשת 'ויקהל' ובנוסף, נקרא את פרשת פרה- הפרשייה השלישית מארבע הפרשיות. חלק הארי של פרשת ויקהל מוקדש לעשיית המשכן ומשופע בפרטים טכניים רבים לגבי חומרים שונים בהם השתמשו לעשייה, מידות שונות של המשכן וכלי הקודש וכו'. פרשת פרה עוסקת בתהליך הטהרה מטומאת מת עם כל הנעשה בפרה ובאפרה. על אף השוני הגדול בין הפרשות, ניתן לראות בחיבור ביניהן גם השלמה ויצירת תמונה רחבה של עבודת ה'. פרשת ויקהל מתארת את הקמת המשכן- פרויקט משותף של כל עם ישראל בו כל אחד תרם את חלקו על פי אפשרותו, יכולותיו וכישרונותיו- "קחו מאתכם תרומה לה' כל נדיב ליבו יביאה את תרומת ה' זהב וכסף ונחושת". המדרש (שמות רבה נ"א, ח) מלמד אותנו שלבקשה מישראל לפתוח את הלב ולנהוג בנדיבות ישנה מטרה נוספת הקשורה לאחד מתפקידיו של המשכן- "אמר הקב"ה: יבוא זהב שבמשכן ויכפר על זהב שנעשה בו העגל". פרשת פרה עוסקת בתהליך הטהרה הנדרש מן הנטהר מטומאת מת, כאשר הדגש הוא על חשיבותה של הטהרה הרוחנית. על אף שפרה אדומה מוגדרת 'חוק' ואיננו יודעים את טעמה, רש"י (במדבר י"ט, ב') מלמד אותנו על הקשר שלה לחטא העגל: "משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך, אמרו תבוא אימו ותקנח הצואה, כך תבוא פרה ותכפר על העגל". אם כך, גם בעשיית המשכן, בנדיבות הלב שקדמה לעשייתו ובעבודה היומיומית שנעשתה בו, וגם בעבודת הטהרה שנעשתה על ידי פרה אדומה ישנו תיקון לחטא העגל. פרשות ויקהל ופרה והחיבור שנוצר ביניהן מלמדות אותנו על חשיבות הנתינה, התיקון, האחדות והטהרה. על ידי נתינה מתוך נדיבות הלב, וטהרה מתוך ענווה וקבלה, אנו יכולים לתקן את העולם ולקרב את הגאולה.
