"על כל קרבנך תקריב מלח" (ויקרא ב, י"ג)
טל לוי | רב בית הספר
פרשת ויקרא פותחת את ספר הקרבנות ומפרטת את הלכותיהם השונות. דבר מעניין שמשותף לכל הקרבנות הוא הציווי להביא מלח עם כל קרבן. אנו למדים זאת מהלכות המנחות, ומשם התרחבה ההלכה לכל הקרבנות. ראוי לתהות: מדוע ייחדה התורה מצווה זו של שימת מלח בכל דבר הקרב על המזבח?רבותינו מציעים מספר טעמים משמעותיים:
להעניק טעם לקרבן
האבן עזרא מסביר: "הכנסתיך בברית והשבעתיך שלא תקריב תפל ולא יאכל, כי הוא דרך ביזיון". כלומר, קרבן ללא מלח נחשב חסר טעם, וזהו גנאי להביאו כמנחה לה'. אף שאין הקב"ה אוכל ממש את הקרבן, מה שנחשב מבוזה בעיני בני אדם, יש בו משום ביזיון גם כלפי שמיא.בדומה לכך, מציין רבינו בחיי: "ועל דרך הפשט טעם המלח בקרבנות לפי שלא יהיה דרך כבוד בקרבן ה' שיהיה תפל מבלי מלח. ולמדה תורה דרך ארץ 'דמלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא' (ברכות נח ע"א) וכדרך 'הקריבהו נא לפחתך' (מלאכי א, ח)". כשם שאין להביא קרבן בעל מום, כך אין להביא קרבן ללא מלח.
הבדלה מעבודה זרה
הרמב"ם במורה נבוכים מסביר כי עובדי עבודה זרה לא היו מקריבים קרבנות עם מלח, אלא דווקא חמץ ודברים מתוקים: "ולפי שלא היו עובדי ע"ז מקריבים להם כי אם חמץ ומרבים בהקרבת דברים המתוקים… וכן לא תמצא בשום דבר מקרבנותיהם מלח, לפיכך הזהיר יתעלה מלהקריב כל שאור וכל דבש, וצוה בתדירות המלח" (מורה נבוכים ג, מו).רבינו בחיי מוסיף הסבר מדוע הגויים לא השתמשו במלח: "ולא יקריבוהו כלל מפני שהמלח בולע את הדם, והרחיקוהו כדי שלא ילך אפילו טיפה מן הדם לאיבוד – כל כך היו נמשכים אחר מאדים וכוחותיו. וכדי להרוס כוונתם מצווה התורה 'לא תשבית מלח'".
סמל לברית הנצחית
המלח מסמל את הברית הנצחית בין עם ישראל לקב"ה, כפי שנאמר "ברית מלח עולם" (במדבר יח, יט). הספרי מפרש: "מה מלח שהיא מקיימת דבר שהוא בו, אף הברית הזאת תהיה קיימת לפני לעולם".בימי קדם שימש המלח לשימור מזון, בדומה למקררים של ימינו. יכולתו של המלח לשמר מאכלים לאורך זמן היא משל לקשר הנצחי והבלתי מתכלה בין עם ישראל לבוראו.
ניצול נכון של כוחות האדם
הנצי"ב מציע רעיון עמוק: "בא בזה להורות ברית א-להיך על השגחה פרטית לפי מעשה בני אדם. דהמלח בפני עצמו רע לאכילה ומקולקל מאד וגם שורף כמה דברים ומאבדם. ומכל מקום הוא המקיים וממתיק את האוכל. והוא הדין בכל הליכות הטבע שברא הקב"ה שיהא יסוד האור הוא החשך, ויסוד כל טוב הוא הרע, ומאופל ומחשך מאיר עיני האדם".המלח מסמל את הכוחות שניתנו לאדם – הם יכולים להיטיב ולהשביח אם משתמשים בהם כראוי, אך גם לקלקל אם משתמשים בהם שלא כהוגן. בהבאת המלח עם הקרבן, מזכירה התורה לאדם לבחון כיצד הוא מנצל את כוחותיו ויכולותיו.בהקרבת הקרבן עם המלח, אנו מביעים מחויבות לשמור על הברית עם הקב"ה, להבדיל עצמנו מדרכי עבודה זרה, ולנצל את כוחותינו למטרות ראויות וקדושות.
שבת שלום
