דבר תורה
כבוד הורים ככבוד שמיים: הקשר בין מצוות כיבוד הורים ושמירת שבת | אורי רוזנבלט, מחנך כיתה ח'2
הגמרא במסכת קידושין (דף ל ע"ב) אומרת: "שלושה שותפים הם באדם, הקב"ה ואביו ואמו".
מיד עולה מאליה השאלה, האם ייתכן שהקב"ה השווה בין כיבוד אב ואם לבין כבוד שמיים? בכדי לענות על השאלה הזו, נעלה שאלה נוספת שעולה מתוך עשרת הדיברות שבפרשת יתרו. ר' יוסף אלבו בספרו המפורסם- ספר העיקרים (במאמר ג' אות כ"ו), מביא את המימרא המפורסמת ששני הלוחות חולקו לפי שני סוגים של מצוות: בלוח הראשון, עם חמש הדיברות הראשונות – מצוות שבין אדם למקום, בלוח השני, עם חמש הדיברות הנוספות – מצוות שבין אדם לחברו.
קושיה מפורסמת גם היא המובאת שם, שאם בלוח הראשון מופיעות מצוות שבין האדם למקום, מדוע נכלל בו הדיבר החמישי- "כבד את אביך ואת אמך"? הרי זו לכאורה מצווה ששייכת באדם לחברו, למול הוריו, ולא למול הקב"ה! התשובה לשאלה זו, נעוצה בפסוק המופיע בפרשת השבוע שלנו, פרשת קדושים (ויקרא, י"ט ג') "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה' ". מתוך הקדמת הכתוב את כיבוד אב ואם לשמירת השבת, לומדים חז"ל מספר דברים, אחד מהם הוא הבנת הסדר של עשרת הדיברות. בדיבר הרביעי נאמר "זכור את יום השבת לקודשו" (שמות כ' ז'), כלומר שם הקדים הכתוב את שמירת השבת לכיבוד ההורים. ואילו מאחר ואצלנו בפרשה הקדים הפסוק את כיבוד ההורים לשמירת השבת, למדנו ששניהם שייכים לאותו הלוח (הראשון) של מצוות שבין האדם למקום, מאחר והכתוב מראה שפעמים שהאחת קודמת לחברתה ופעמים שלהפך, אבל בשל הצירוף שלהן יחד בכמה מקומות- מובן לנו שיש קשר בל ינתק ביניהן.
מתוך הבנה זו, ניתן להבין גם את מימרת חז"ל איתה פתחנו. הקב"ה משווה את כיבוד ההורים בעצם לשמירת השבת, ומורה לנו, שעל אף שלפעמים לא קל לכבד את ההורים, ולעיתים יכולות להיות מריבות וחיכוכים, עדיין מצווים אנו לכבד את הורינו היקרים, כפי שאדם השומר את השבת לא יעלה בדעתו לחללה בשל (בין היתר) ביזוי כבוד שמיים, כך גם לא ייתכן שלא יכבד ויוקיר את הוריו.
המשמעות הזו, של השוואת כיבוד ההורים לשבת, הופכת בעצם את האדם לכזה שיש לו שלושה שותפים ביצירתו, שלמעשה השווה הכתוב את כבודם! את השבת אנו שומרים בשל ציווי ה' על מנוחה, מתוך רצון להידמות לו כאשר נח ביום השביעי לאחר הבריאה בששת ימי בראשית, וכאשר אנו מכבדים את ההורים, אנו בפועל מכבדים גם את הקב"ה בשל הלימוד כפי שהזכרנו.
ניתן להוסיף ולומר שמאחר ובכל אדם יש נשמה, שהיא חלק אלוקים ממעל (עיינו במלבי"ם על תהילים ק"ג א', ולפי הפסוק באיוב ל"א ב'), כשאני מכבד את ההורים- מיד יוצא שאני מכבד גם את אלוקים, מאחר שיש חלק ממנו הנמצא גם בהורים היקרים.
יהי רצון, שבזכות כיבוד ההורים שיתווסף, נזכה כולם לברכת ה' הטמונה במצווה זו- "למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך" (שמות כ' י"א)
