דבר תורה
המסר החינוכי מהנשיאים | נתנאל זוהר מנהל חטיבת הביניים
פרשת נשא נפתחת בתיאור מפורט של קרבנות הנשיאים, והיא הפרשה הארוכה ביותר בכל התורה. כל קורא בפרשה נתקל בשאלה מתבקשת: מדוע התורה מאריכה כל כך בתיאור קרבנות הנשיאים? מדוע לא הסתפקה בתיאור קצר, במיוחד כאשר כל נשיא הביא בדיוק את אותם הקרבנות?
מאחורי החזרה לכאורה "מיותרת" על אותם פרטים מסתתר מסר חינוכי מהותי. התורה מתארת בפנינו רק את ה"רשימה הקרה" של העובדות – מה שקרה בפועל. אולם מאחורי כל קרבן ניצבה אישיותו הייחודית של הנשיא שהביאו, כוונת לבו המיוחדת, והקשר הפנימי שלו למעשה הנדבה.
אמנם כלפי חוץ כל הנשיאים הביאו את אותם הקרבנות בדיוק, אך לכל אחד מהם היה משהו פנימי וייחודי – מחשבה שונה, רגש אחר, כוונה מיוחדת שליוותה את מעשה הנתינה.דבר דומה אנו רואים בעולם החינוך. כלל התלמידים בכיתה מקבלים מבחן זהה, אך לא כל תלמיד מצליח להפיק ממנו את אותו הציון. למרות שהמטלה זהה לכולם, כל תלמיד מביא לה את עולמו הייחודי, את כישוריו המיוחדים, ואת נקודת החיבור שלו עם החומר הנלמד.
כך גם היה עם הנשיאים. לכל אחד מהם הייתה נקודת החיבור הייחודית שלו עם מעשה הקרבן, עם השירות במשכן, ועם הקשר אל המקום.התורה מלמדת אותנו שלא מספיק להסתכל רק על המעשה החיצוני. המהות האמיתית של כל פעולה טמונה בכוונה הפנימית, במחשבה שמאחוריה, ובאופן הייחודי שבו כל אדם מתחבר למצוות ולעבודת ה'. גם כאשר המעשים נראים זהים מבחוץ, העולם הפנימי של כל אדם הוא ייחודי ובעל ערך משלו.
