והפעם עם המורה נתנאל מרצבך, מחנך כיתה י"ב1 ומורה לשל"ח
מראיינים: אופק דסטה ונריה כהן מכיתה ט' בהדרכת המורה ליאורה פרל.
איפה גדלת בילדותך?
גדלתי בישוב סוסיא, בדרום הר חברון. זאת התנחלות והיה מאד כיף לגדול שם – הרבה טבע, שקט וחברים.
מדוע נקראת בשמך?
כשנולדתי רצו לקרוא לי על שם סבי שנפטר שקראו לו יששכר. לסבא השני שלי גם קראו יששכר והוא היה בחיים. ההורים שלי התלבטו מה לעשות. הם התייעצו עם רב והוא הציע להם לקרוא לי על שם הנשיא של שבט יששכר, שקראו לו נתנאל.
באילו משחקים שיחקת בילדותך?
היינו משחקים משחקי קופסא, חמש אבנים, מחבואים… לפעמים היינו לוקחים חלקים של משחק מסויים וממציאים משחק אחר.
היינו מאד יצירתיים.
מה היו התחביבים שלך כשהיית ילד ונער?
אהבתי לקרוא ספרים, להציג (הייתי מתנדב לכל ההצגות), ומאז שהייתי ילד קטן אני מאד אוהב לטייל.
איזה אירוע בילדותך (אישי או כללי) השפיע עליך ביותר?
כשהייתי ילד קטן, בקיץ לקראת כיתה א', היתה ההתנתקות, הגירוש מגוש קטיף. היו לנו הרבה בני משפחה שגרו בגוש קטיף. היינו הולכים לכל ההפגנות. הייתי ילד קטן ולא הבנתי את המשמעות של המאבק, מבחינתי זה היה ממש כיף – היינו פוגשים בני דודים ושכנים. יש לי הרבה חוויות מאותם ימים: עשינו שרשרת אנושית והקמנו עיר אהלים (שמבחינתי, כילד, זה היה מחנה כיפי של כל הישוב שלנו). בשבת האחרונה נסענו לשבת לבני דודים בגוש קטיף. הם גרו ממש קרוב לים, שיחקנו יחד בחול והיה ממש כיף. כמה ימים אחרי זה אבא שלי חזר בוכה מהגוש וסיפר לנו על הגירוש. אני זוכר את זה כחוויה מאד קשה.
מה רצית (כילד) להיות כשתהיה גדול?
היה לי חלום להיות ארכאולוג. זה ממש עניין אותי והצית את הדמיון שלי: הסקרנות של מה נמצא באדמה ומה עוד אפשר לגלות…
אני עושה עכשיו תואר שני בלימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, אולי יום אחד עוד אגשים את החלום הזה…
אילו ערכים מרכזיים ספגת בילדותך בבית ההורים?
הערך החשוב ביותר שחונכתי אליו הוא ערך האמת: להיות אדם ישר ואמיתי, לא לזייף, לא לשקר, לא להגיד משהו שאני לא עומד מאחוריו.
ערך נוסף הוא: אהבת הארץ. גדלתי לתוך התחושה שאנחנו במשימה ציונית חשובה. נולדתי בישוב נגוהות, שההורים שלי היו ממקימיו. זה היה ישוב קטן וחדש, היה ברור להורים שלי שמוסרים את הנפש על ארץ ישראל ועל ישוב הארץ.
אילו מקצועות הכי אהבת ללמוד בבית הספר?
אהבתי ללמוד הסטוריה. בתיכון הייתי במגמת מחשבים וממש נהניתי, הייתי בטוח שכשאגדל אעבוד כמתכנת.
האם זכור לך מורה שהשפיע במיוחד עליך ועל חייך?
רוב המחנכים שהיו לי השפיעו עליי. זכורה לי במיוחד המחנכת שלי בכיתות ג' וד'. היה לה מאד חשוב שהלימוד לא יהיה
רק בדרך של מורה שמעביר חומר לתלמידים. היא דיברה איתנו (והדגימה לנו) שיש דרכים שונות ללמוד. אחרי כל נושא שהיינו לומדים – חלק היו עושים עליו הצגה, חלק כתבו שיר, אחרים ציירו ציור, או בונים דגם מפלסטלינה. לפעמים המחזנו את החומר, או הכנו תכנית טלויזיה שעסקה בנושא הנלמד. זה פיתח מאד את היצירתיות שלנו. מאד אהבתי ללמוד אצלה.
עם איזו דמות מן העבר (מהתנ"ך או מההסטוריה) היית שמח להיפגש?
עם הנביא ירמיהו. הוא חי בזמן שבית המקדש היה קיים. הוא כל הזמן אמר לעם בשם ה', שבית המקדש עומד להחרב, ואף אחד לא הקשיב לו. אמרו שהוא משוגע ושהוא מסכן את העם, אפילו הכניסו אותו לכלא. הוא התחנן שהעם יקשיב לו. היו יורקים עליו, מבזים אותו, מרביצים לו ומתייחסים אליו כאל משוגע. הוא היה היחיד שהבין מה עומד לקרות. אחרי החורבן הוא ניבא נבואות של גאולה ועודד את העם. הייתי מאד שמח לשמוע איך זה להיות היחיד שמבין מה קורה, בזמן שאף אחד לא מקשיב לו.
מהו החג האהוב עליך ביותר?
פורים. זאת הזדמנות לצאת מהמסגרות הקבועות שלנו, לצאת מהדרך שבה אנחנו מתייחסים לעלם ואחד כלפי השני. אם חוגגים את פורים כמו שצריך ופותחים את הלב אחד לשני (ולא מתרכזים רק בחלקים השוליים של החג), זה מאפשר המון הזדמנויות חדשות.
האם יש ספר שקראת והשאיר עליך רושם?
יש ספר שקראתי לפני הרבה שנים, ואני זוכר שהוא ממש טלטל אותי – "התפסן בשדה השיפון", שכתב ג'יי די סלינג'ר. זה ספר שמדבר על נער בגיל תיכון שמחנכים אותו להיות ילד טוב, ללמוד ולעשות "מה שצריך". גיבור הספר לא רוצה להיות "ילד טוב" ולעשות דברים רק כי זה מה שמצופה ממנו, הוא מרגיש שכופים עליו להיות מה שהוא לא, וזה מקטין אותו. הוא קולט שעולם המבוגרים הוא עולם מזוייף שאין בו מספיק כנות. הוא רוצה להיות אותנטי, להיות אמיתי עם עצמו, ולא לעשות דברים רק כי זה מה שהחברה מצפה ממנו.
לאיזה מקום בארץ אתה קשור במיוחד?
אני ממש אוהב את מדבר יהודה. הבית שגדלתי בו נמצא ממש על גבול המדבר, והיינו יוצאים הרבה לטיולים באזור. תוך מספר דקות יצאנו מהאזור המיושב לשקט המטורף של המדבר. המדבר הוא המקום שלנו לצאת מהחיים הרגילים ומהמסגרות המקובלות ולהתחבר לעצמינו במקום שקט ורגוע. המדבר הוא מקום בלי דרמות, אין בו צבעים מיוחדים, ודווקא הפשטות והשקט שלו מאפשרים לנו להתחבר לעצמינו ולהרגיש את הטבע במלוא העוצמה שלו.
ספר לנו מעט על התחביבים שלך כיום.
אני מאד אוהב לבשל, לארח ולפנק. אני מטייל, קורא ספרים (בעיקר בשבת) ולומד תורה בקביעות.
איזה שיר אהוב עליך במיוחד?
השיר שמלווה אותי בתקופה האחרונה הוא: " שמש שזורחת עליי" של רביד פלוטניק. השיר מדבר על כך שיש לנו הרבה דברים יפים וטובים בחיים, הרבה דברים להודות עליהם. חשוב לראות אותם, להכיר בהם, להגיד עליהם תודה ולשמוח במה שיש.
אם לא היית עוסק בחינוך, באיזה תחום היית עוסק?
כנראה הייתי ארכאולוג, פסיכולוג או מתכנת.
לסיום, מה אתה רוצה לאחל לתלמידים?
אני מאחל לכם שכל אחד מכם יתחבר לנקודה הפנימית שלו, ויעשה את מה שהוא עושה בחיים מתוך שלמות ובחירה, ולא תהיו מושפעים ממה אומרים או חושבים עליכם. מאחל לכם שתגשימו את עצמכם ותעשו טוב בעולם הזה, תראו מה אתם יכולים לתרום לעולם ובמה אתם יכולים להיתרם ממנו. ככל שתשפיעו יותר החוצה, כך תהיו מלאים יותר.
