דבר תורה
דבר תורה – פרשת ויצא: הסולם שבאדם
בחלום יעקב כתוב: “וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי א-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ”.
במדרש יש דעה שהמלאכים אינם עולים על הסולם, אלא “עולים ויורדים בו – ביעקב”. המלאכים מסתכלים על דמותו של יעקב למעלה “ישראל אשר בך אתפאר” – ומשווים אותה למעשיו למטה, ותמהים: איך ייתכן שדמות כה נשגבה “ישנה”? דמות הנמצאת תחת כסא הכבוד נמצאת כאן בארץ ועוד ישנה?!
כך מסביר הרב עדין שטיינזלץ: יעקב הוא הסולם עצמו, והוא מייצג את האדם כולו. מצד אחד האדם מוצב על הקרקע, מתמודד עם עולם של חומר, עייפות ושגרה. מצד שני, נשמתו מחוברת לשמיים, ויש לו דמות רוחנית גבוהה שממתינה שיתקרב אליה.
ולכן הקול במדרש כאילו קורא לעֵבר כל אדם: “זיו האיקונין שלך רשום למעלה – ואתה ישן?”
כלומר: אינך יכול לומר “אני קטן”. יש בך משהו שמגיע עד השמיים, ולכן יש ממך ציפייה – להתקדם, לגדול, לבחור בטוב.
לכל תלמיד ולכל אדם יש שתי קומות: המציאות היום־יומית של מאמץ והתמודדות – והדמות הגבוהה שאליה הוא יכול לשאוף.
לא צריך להיות מושלם; צריך רק לעלות עוד מדרגה אחת בסולם: עוד אחריות, עוד רגישות, עוד התמדה.
וכשיעקב מפנים את הפער הזה בין מה שהוא לבין מה שהוא יכול להיות – שם מתחיל המסע שלו להיות ישראל.
