ביום שלישי, צום עשרה בטבת, התקיים בבית הספר טקס מרגש ומעמיק, שחיבר בין זיכרון חורבן ירושלים לבין זיכרון השואה.
הטקס ביקש להעמיד אותנו מול ההכרה כי לעיתים אסונות גדולים אינם מתחילים באירוע דרמטי אחד, אלא דווקא בצעדים קטנים, בתהליכים שקטים – כאלה שאיננו ערים להם, או שלעיתים אנו בוחרים להיות עיוורים אליהם. עם הזמן, אותם תהליכים הולכים ומתעצמים והופכים למציאות הרסנית.
הזיכרון של החורבן והתיקון החברתי הנדרש בעקבותיו מהווים קו ישיר אל הזוועות שאירעו בשואה הנוראה – קריאה מתמדת לאחריות, ערנות ומחויבות מוסרית.
הטקס הוכן והופק במסירות רבה על ידי:
זוהר אוחיון, יעקב אדמוני, אריאל בן ציון, עילי יודילביץ' ודוד סילבשאנו שהכינו שלט מיוחד.
קורן משגב ואורי יונתן שהכינו את הטקסט.
במהלך הטקס ליווה אותנו בהרכב מוזיקלי מרגש ההרכב המתפתח, אשר עמל והתאמן רבות:
עילאי ויס, בניהו טשארנא, רותם כרמי, שליו לוינטל ולביא גוידל.
תודה גדולה למורה אפרים אורן המאסטרו על הליווי המקצועי והמסור של ההרכב.
קריינות הטקס בוצעה ברגישות ובכישרון על ידי:
אורי יהונתן, שליו מייזלר, איתו אלתר ואורי פרידמן.
תודה מיוחדת ליהלי זוכמן, איש התחזוקה, שהיה אחראי על התפעול והמצגת בטקס ודאג שהכול יתנהל באופן מושלם.
וכמובן, תודה גדולה לרכזת החברתית המורה אוריה ירקוני על הארגון הכולל.
