דבר תורה
מה תצעק אלי | טל לוי, רב בית הספר
בתחילת הפרשה בעומדם על שפת הים ובעוד המצרים מתקרבים אל עם ישראל, פחד אוחז את העם. בנ"י צועקים אל ה' ובמקביל יש קולות מהעם האומרים: "המבלי אין קברים במצרים…". הקב"ה בתגובה אומר למשה:
(טו) וַיֹּ֤אמֶר יְיָ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מַה־תִּצְעַ֖ק אֵלָ֑י דַּבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְיִסָּֽעוּ:
רש"י מביא כאן שני פירושים:
(טו) מה תצעק אלי – למדנו שהיה משה עומד ומתפלל, אמר לו הקדוש ברוך הוא לא עת עתה להאריך בתפלה שישראל נתונין בצרה. דבר אחר מה תצעק אלי עלי הדבר תלוי ולא עליך, כמו שנאמר להלן (ישעיה מה יא) על בני ועל פועל ידי תצוני:
הקב"ה מבקר את משה ואומר לו שעכשיו זה לא הזמן להתפלל. יש זמן לפעול, יש זמן שצריך "לסגור את הגמרא" ולצאת לפעולה.
מה שכתוב "אלי" הכוונה היא "עלי", הקב"ה אומר למשה אל תדאג, תמשיך להתקדם עם עמ"י, אני כבר אדאג לכם.
על התירוץ הראשון מקשה אור החיים, היתכן?! וכי מה עוד יש ליהודי בשעת צרה מלבד התפילה?! במיוחד כשטרם נושע ממנה! וזה לשונו:
"קשה, ולמול מי יצעק אם לא לה' אלוהיו, ובפרט בעת צרה?! וכתוב (יונה ב' ג') "קראתי מצרה לי"; (תהלים קי"ח ה') "מן המיצר קראתי י-ה". ואם לצד שהרבה להתפלל, הלוא כל עוד שלא נענה מהעונש בצר לו, לא יירף מתפילה!"
אם נעיין בדברי התרגום אונקלוס נראה שהוא כבר תירץ על שאלה זו, ולדבריו, אכן היה מקום לתפילה, ואין הכוונה שהקב"ה ביקר את משה על כך שלא היה הזמן הנכון להתפלל, אלא שהקב"ה כבר קיבל את התפילה. וזה לשונו: "ואמר יי למשה קבילית צלותך מליל עם בני ישראל ויטלון:"
יש פעמים שאכן אין לאדם אלא להתפלל, לא תמיד היכולת בידינו לפעול, מאידך, יש פעמים שאדם צריך לפעול ולא להאריך בתפילה. נדמה שאנו הנמצאים בעורף ולא נלחמים אזי עלינו להמשיך להתפלל להצלחתם של החיילים ואנשי כוחות הביטחון הנמצאים בחזית שישובו לשלום ויצילחו במשימתם.
שבת שלום!
