ראיון עם הרב טל לוי, מחנך כיתה י3 ורב ביה"ס
מראיינים: מיכאל בולטין וידידיה הרצברג מכיתה ט1 בליווי המורה ליאורה פרל.
מדוע נקראת בשמך?
כל אחד מהילדים אצלינו במשפחה נקרא בשם שהאות הראשונה שלו היא האות הראשונה של אחד הסבים או הסבתות. לסבתא שלי קראו טובה, ונתנו לי את השם טל שמתחיל באות ט'. לאח שלי, למשל, קוראים שי כי לסבא שלי קראו שאול.
איפה גדלת בילדותך?
כשהייתי בן שנה ההורים שלי יצאו לשליחות חינוכית באוסטרליה, שם גדלתי עד גיל שש, ואז חזרנו לארץ לירושלים. את המסר של שליחות למען עמ"י קיימתי בעצמי, כאשר יצאתי עם אשתי וילדיי לשליחות בברזיל.
באילו משחקים שיחקת בילדותך?
כדורגל, כדורסל, לגו וFIFA. אני זוכר שכשהייתי ילד ממש רציתי שיקנו לי FIFA, אבל זה היה מאד יקר.
אבא שלי אמר שאם אקבל ציון מאה בחמישה מבחנים ברצף, אקבל פיפה. וכך היה…
מה היו התחביבים שלך כשהיית ילד ונער?
מאד אהבתי מוזיקה. למדתי לנגן על פסנתר ואורגן.
האם אתה יכול לספר על חוויה מיוחדת מילדותך?
כילד טיילתי הרבה בעולם. טיילנו הרבה כמשפחה, הייתי בכל היבשות (מלבד אנטארטיקה…). זכור לי מקרה מגיל 15: הייתי בטיול במרוקו בקבוצה, בלי ההורים שלי. נסענו במשך לילה שלם באוטובוס שהיה מלא ערבים. כשהגיע זמן התפילה חששתי להניח תפילין. שאר חברי הקבוצה לא היו דתיים, או שהיו צעירים ממני, לפני גיל בר מצווה. לא ידעתי מה לעשות ולא הייתי מוכן בשום אופן להפסיד יום של הנחת תפילין. בהמשך עלינו על מונית והשקיעה התקרבה. אמרתי לנהג, בערבית הדלה שידעתי, שאני יהודי ציוני ושאני צריך להניח תפילין (שיבין מה אני עושה…) ברוך ה' זה עבר בשלום.
איזה אירוע בילדותך (אישי או כללי) השפיע עליך ביותר?
שני ארועים השפיעו עליי מאד: הראשון הוא ההתנתקות. הייתי בערך בן 16. היה לי המון כעס על מה שקורה במדינה ופיתחתי גישות לא חיוביות, אבל עם השנים התפקחתי והבנתי שהדברים לא תמיד קורים בדיוק כמו שאנחנו רוצים ושהגאולה של עם ישראל מגיעה קמעא קמעא. לפעמים בתוך החושך הדברים מתבהרים יותר. הארוע השני הוא המסע לפולין בכיתה י"ב. איש העדות שלנו היה דוגו ז"ל.
מה רצית (כילד) להיות כשתהיה גדול?
רציתי לעשות דוקטורט במוזיקה, אבל אחרי שהייתי שנה בישיבה החלטתי שאני רוצה לעסוק בחינוך ולהיות מורה.
אילו ערכים מרכזיים ספגת בילדותך בבית ההורים?
מאבא שלי קיבלתי את היחס ללימודים. הוא חינך אותנו שהלימודים הם בסיס להכל, ומה שעושים צריך לעשות בצורה רצינית. מאמא שלי קיבלתי את העניין של דרך ארץ, חסד ומתן כבוד לכל אדם.
אילו מקצועות הכי אהבת ללמוד בבית הספר?
אהבתי ללמוד את כל המקצועות, מלבד מדעים. המקצועות שהכי אהבתי היו מקצועות הקודש.
האם זכור לך מורה שהשפיע במיוחד עליך ועל חייך?
יש כמה רבנים שהשפיעו עליי:
הרב דוד קב ז"ל, הוא היה מבכירי הרבנים בישיבת כרם ביבנה שבה למדתי. היה לי קשר מאד טוב איתו. הוא חיזק אצלי מאד את אהבת התורה, את ההבנה שמה שמחיה אותנו זאת התורה. יש נוהג בישיבות מסוימות שלפני שהרב מעביר את השיעור הכללי לכל תלמידי הישיבה, הוא מוסר אותו לתלמיד אחד (מעין "חזרה גנרלית"). אני הייתי התלמיד הזה. כשהוא היה מסיים להכין את השיעור, הוא היה קורא לי, מעביר לי את השיעור והיינו דנים ומדברים על הנושאים שעלו.
הרב מרדכי גרינברג, ראש הישיבה בכרם ביבנה. ממנו למדתי מה זה להיות אדם והיכרות עם כתבי הרב קוק זצ"ל. הוא היה עבורי אוזן קשבת וסייע לי באופן אישי בתקופה שהייתי זקוק לכך.
הרב דני סיגליס, ראש הישיבה בנוף הגליל. הוא היה הרב שלי בכיתה י"א וי"ב. הוא השפיע עליי מאד כאדם. עד היום אני זוכר משפטי חכמה שהיה אומר.
עם איזו דמות מן העבר (מהתנ"ך או מההסטוריה) היית שמח להיפגש?
לא דמות ספציפית. מעניין אותי מאד להכיר את אבות אבותיי לפני מאתיים או חמש מאות שנה: מי הם היו? איך הם חיו? מה היו המחשבות שלהם? מה היו הדעות שלהם? זה מאד מסקרן אותי.
מהו החג האהוב עליך ביותר?
אני מאד מחובר לימים הנוראים. מאד אוהב את הניגונים בתקופה זו. יצא לי להיות שליח ציבור גם בנוסח של הספרדי וגם בנוסח האשכנזי. אני אוהב לשמוע את הניגונים האלה גם במשך השנה, לא רק בימים הנוראים עצמם.
מהו המאכל האהוב עליך ביותר?
אני זורם עם כל מה שיש על השולחן.
האם יש ספר שקראת והשאיר עליך רושם?
אני קורא בעיקר ספרי עיון או ביוגרפיות. יש ביוגרפיה שכתב חגי הוברמן – "חנן פורת: סיפור חייו". זה ספר מרתק שמאד נהניתי לקרוא. יש ספר נוסף שאני ממליץ לכל מורה לקרוא הוא: "להיות מורה" שכתב ד"ר ליאור הלוי.
לאיזה מקום בארץ אתה קשור במיוחד?
ירושלים, העיר בה גדלתי. כזוג היו לנו הרבה התלבטויות אם לעזוב את ירושלים, והחלטנו להישאר בה.
ספר לנו מעט על התחביבים שלך כיום.
אני אוהב לנגן. אני מאד אוהב להכין לי כוס קפה וללמוד גמרא או ספר קודש אחר.
איזה שיר אהוב עליך במיוחד?
אני שומע הרבה מוזיקה. אני נהנה מחזנות אשכנזית (יוסל'ה רוזנבלט, נפתלי הרשטיק, נסים סאאל). אני גם מאד אוהב את החזנות הספרדית, וכבן למשפחה סורית חלבית, אני מאד אוהב לשמוע מוזיקה ערבית קלאסית (אום כולתום, פריד אל אטרש…) בנוסף אני נהנה לשמוע שירים חסידיים של אברהם פריד, מרדכי בן דוד, נפתלי קמפה, שוויקי וכד'. כשאני בודק מבחנים ועבודות, אני משמיע ברקע מוזיקה קלאסית, ללא מילים (מוצרט, בטהובן…).
אם לא היית עוסק בחינוך, באיזה תחום היית עוסק?
אולי הייתי בתחום המחשבים או היזמות אבל אני מאוד אוהב את מלאכת החינוך.
לסיום, מה אתה רוצה לאחל לתלמידים?
אני מאחל לכם שהתורה תהיה תמיד במרכז החיים שלכם. במשך יותר משלושת אלפים שנה יש לנו יהלום ביד, שעובר מאב לבן. כל אבא אומר לבן שלו שהוא מוסר לו יהלום ושעליו לשמור עליו ולהעביר אותו לבן שלו. אין מצב בעולם שיהלום ששמרו עליו כך במשך שלושת אלפים שנה, אני אהיה זה שיאבד אותו או יוותר עליו, חלילה. היהלום הזה הוא התורה. תזכרו שהתורה היא מרכז חיינו, זאת המהות. זה מה שהופך אותנו לעם מיוחד ולאנשים מיוחדים.
