ראיון עם בועז יואלמן, מורה למתמטיקה
מראיינים: אורי עובדיה ואופק שמעון מכיתה ז'1 בליווי המורה ליאורה פרל
מדוע נקראת בשמך?
ההורים שלי אהבו את השם. היו בבית המקדש שני עמודי תמיכה: יכין ובועז.
איפה גדלת בילדותך?
בכפר סבא.
באילו משחקים שיחקת בילדותך?
כדורגל, כדורסל ומשחק בשם "מדרכות": היו מדרכות עם מעין שיפוע (כמו שיש בגני משחק ציבוריים). כל אחד בתורו היה צריך לזרוק את הכדור, הוא היה פוגע בשיפוע ואז חוזר אל הזורק שהיה צריך לתפוס אותו.
מה היו התחביבים שלך כשהיית ילד ונער?
מאד אהבתי לרקוד (ואוהב גם היום). הצורה העיקרית שבה יכולתי לבטא את אהבתי לריקוד (כאדם דתי) היתה ריקודים חסידיים, בד"כ באירועים משפחתיים, כמו חתונה או בר מצווה. הריקודים הם קצביים, אני אוהב לרקוד ולעשות שמח, נשאר כל הריקודים ולא נח בין הסיבובים.
איזה אירוע בילדותך (אישי או כללי) השפיע עליך ביותר?
הייתי ילד מאד שובב. למדתי בישיבת בני עקיבא רעננה. כשהייתי בחטיבה ארגנו לכל הישיבות באזור יום כיף בפארק מים. חברים שלי שלמדו בכפר סבא היו שם גם. כשהודיעו באיזו שעה צריך להיפגש כדי לנסוע הביתה, לא שמעתי, כי הייתי מלא התלהבות לקראת הכיף שמצפה לנו. בצורה ספונטנית הצטרפתי לחברים שלי מבני עקיבא שלמדו בכפר סבא. החלטתי לחזור איתם בהסעה שלהם, ולא הודעתי למורים שלי. בסוף היום, כשקראו שמות, ראו שאני לא נמצא. כולם דאגו מאד, סגרו את פארק המים וחיפשו אותי בכל מקום. אפילו התקשרו להורים שלי להודיע להם שלא מוצאים אותי. חזרתי הביתה ולא ידעתי בכלל שמחפשים אותי. המקרה הזה השפיע עליי מאד וחיזק בי את מידת האחריות. בנוסף, מאז הארוע, אחרי כל יציאה מהאוטובוס בטיולים, הייתי מוודא שאף אחד לא נרדם ונשאר באוטובוס וכן שלא נשכחו פריטים באוטובוס.
מה רצית (כילד) להיות כשתהיה גדול?
רציתי מאד להיות כבאי. היתה לי אפילו הזדמנות להתנסות בתחום זה: אחרי הישיבה התיכונית למדתי במכינה קדם צבאית בראש פינה. השתלבתי בתחנת כיבוי האש שהיתה בחצור. הייתי מגיע לשם, היו מלמדים אותי הרבה דברים ולפעמים הייתי מצטרף אליהם לכיבוי שריפות.
מה גרם לך להיות מורה?
אחרי הצבא התחלתי ללמוד מחשבים וראיתי להפתעתי שדברים שחשבתי שהם
קשים ומסובכים, היו פשוטים וברורים לי. הבנתי שלא המקצוע היה קשה, אלא הצורה
שבה הסבירו לי אותו. זה גרם לי לרצות להיות מורה ולהסביר לתלמידים את החומר
בצורה פשוטה ובלי סיבוכים.
אילו ערכים מרכזיים ספגת בילדותך בבית ההורים?
ערך המשפחה. חברים באים והולכים, המשפחה נשארת תמיד. חונכתי לחשיבות הגדולה של דאגה אחד לשני במשפחה. אצלינו במשפחה יש מחלוקות ודעות שונות בין האחים (אנחנו ארבעה בנים), אבל אנחנו אוהבים אחד את השני ותמיד אחרי הויכוחים יש חיבוק ונשיקה.
מהו החג האהוב עליך ביותר?
התקופה בשנה שאני הכי מחובר אליה אלה הימים מיום הזיכרון לשואה ולגבורה עד יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה. אני מאד אוהב את המורשת ואת סיפורי השואה והזיכרון.
אם היית צריך לשנות משהו מן העבר ולפגוש דמות כלשהי הקשורה לאותה תקופה, עם מי היית רוצה להיפגש?
עם היטלר יימח שמו. הייתי רוצה להבין יותר למה הוא עשה מה שעשה, איך הגיע למצב כזה.
מהו המאכל האהוב עליך ביותר?
בילדותי אהבתי מאד שניצלים מטוגנים. היום אני אוכל שניצלים טריים מהתנור.
לאיזה מקום בארץ אתה קשור במיוחד?
לכותל המערבי.
אם לא היית עוסק בחינוך, באיזה תחום היית עוסק?
אני מורה בהסבה, עסקתי בעבר בתחום של לוגיסטיקה ורכש. אני שואף לנהל בית ספר בעתיד, ויש מיזם נוסף שאני שואף לקדם.
לסיום, מה אתה רוצה לאחל לתלמידים?
אני מאחל לכם שתהיו תמיד טובים. תסתכלו על האחר, תראו איפה אתם יכולים לעזור ולעודד. אם אתם רואים שחבר מהכיתה או מבית הספר לא הגיע עם חיוך, דברו איתו, תתייחסו אליו. תהיו ישרים ותתייחסו למורים בכבוד. תזכרו שיש שובבות שאינה פוגעת באף אחד ואף מוסיפה שמחה, אך יש שובבות שעלולה לפגוע באחר. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
