השבוע זכינו לארח בבית הספר את סיגי כהן, אמו של אלי-ה כהן, שורד שבי חמאס, למפגש מרגש ומעורר השראה.
סיגי שיתפה את התלמידים בסיפורם של 505 הימים שבהם הוחזק בנה בשבי חמאס, ימים ארוכים של חוסר ודאות, שבהם לא ידעה אם בנה חי ומה עולה בגורלו. במרכז דבריה עמדה האמונה העמוקה שליוותה אותה לאורך התקופה, לצד כוחה של התפילה והתקווה לשובו הביתה.
"הרגשתי שהישועה תבוא מבורא עולם", סיפרה סיגי, ותיארה כיצד ביקשה להפוך את התקווה למעשים ממשיים: רכישת חולצה לאלי-ה לקראת חג הפסח בעודו בשבי, מתוך אמונה שישוב וילבש אותה, יוזמה של מעמד ברכת כהנים עוצמתי, הפרשות חלה והדפסת ספר התניא בביתה.
המפגש העניק לתלמידים הצצה מרגשת לעוצמתה של אמונה גם ברגעים הקשים ביותר, לכוחה של תפילה וליכולתו של האדם להמשיך לקוות ולפעול גם לנוכח מציאות של חוסר ודאות.
תפילות שלא שבו ריקם – לאחר שהסתיים המפגש, ניגש אחד התלמידים אל סיגי ושיתף כי ידע על בקשתה של סיגי להתפלל על אלי-ה, ולאורך כל תקופת השבי התכוון בברכת כהנים לברך את אלי-ה שישוב בשלום.
