ך לך – לכוון את הלב לתדר הנכון | טל לוי, רב בית החינוך
פרשת לך לך נפתחת בקריאתו של הקב"ה לאברהם: ״לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״, ובהבטחה: ״וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״.
הרמב"ן שואל: מדוע פונה ה' דווקא אל אברהם? על נח מספרת התורה שהיה ״איש צדיק תמים״ עוד לפני שה' פונה אליו, ואילו אברהם נקרא לצאת לדרך בלי שהתורה מקדימה ומתארת את צדיקותו.
המהר"ל מסביר שהבחירה באברהם היא ראשיתה של הבחירה בעם ישראל. נח נבחר כאדם פרטי בזכות צדיקותו, ואילו באברהם נבחרת אומה שלמה, כפי שמלמדת ההבטחה ״ואעשך לגוי גדול״. זהו קשר נצחי, שאינו מותנה במעשיו של אדם מסוים או של דור מסוים. העובדה שאברהם צדיק או לא, אינה רלוונטית.
השפת אמת מציע מבט נוסף: הקריאה ״לך לך״ נשמעה בכל העולם כולו. רבים היו שקיבלו הזמנה כזאת אך מעלתו של אברהם מתגלה בעצם נכונותו לשמוע אותה ולהיענות לה. בשעה שאחרים שקועים בשגרת חייהם, אברהם קשוב לקריאה ויוצא לדרך. אם כן, אומר השפת אמת, בוודאי שמוזכרת צדיקותו של אברהם.
אפשר להמשיל זאת לשידור ברדיו: השידור מגיע לכולם, אך כדי לשמוע אותו צריך לכוון לתדר המתאים. כך גם בחיינו — הזדמנויות לצמיחה, לעשיית טוב ולקבלת אחריות נמצאות סביבנו. השאלה היא אם אנחנו קשובים להן ומוכנים לפעול.
פעמים רבות אנחנו יודעים מהו התדר הנכון. אנחנו יודעים מה ראוי לעשות, מה מצופה מאיתנו ומה אומר לנו הקול הפנימי הישר. השאלה היא האם אנחנו מוכנים לכוון לשם ולהקשיב, גם כשהדברים מחייבים אותנו להשתנות. דבר ה׳ נשמע תמיד, אך אנחנו עסוקים בחיפוש אחר קולות אחרים שיהיה לנו נוח יותר לשמוע.
שבת שלום!
