פרשת שלח – אריאל באום כיתה ז2
במפטיר של פרשת שלח לך או לחילופין בפרק ט"ו פסוקים ל"ז-מ"א כתוב:
לז וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לח דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת. לט וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֺת יְהוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם. מ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֶת-כָּל-מִצְוֺתָי; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, לֵאלֹהֵיכֶם. מא אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם, לֵאלֹהִים: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
בפסוק ל"ט כתוב: וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֺת יְהוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם. בנימה שלילית.
ובפסוק מ' כתוב: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֶת-כָּל-מִצְוֺתָי; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, לֵאלֹהֵיכֶם. בנימה חיובית.
פסוק מ' חוזר על פסוק ל"ט בנימה חיובית, מדוע התורה כותבת ככה?
מפורש בדעת מקרא:
"לְמַעַן תִּזְכְּרוּ – הַפָּסוּק חוֹזֵר עַל קוֹדְמוֹ – בְּנָסוּחַ חִיוּבִי, לְאַחַר שֶׁנִּקְבַּע בַּפָּסוּק הַקוֹדֶם, שֶׁהַזְכִירָה תָבִיא לִידֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת וְתִמְנַע סְטַיָּה וּטְעִיָּה אַחֲרֵי הִרְהוּרֵי הַלֵּב וּמַרְאִית עַיִן, בָּא פְסוּקֵנוּ לוֹמַר, שֶׁהַמַּטָרָה הָעִקְרִית הִיא שֶׁהַזְכִירָה תָבִיא לַעֲשִׂיַּת כָּל הַמִּצְווֹת וְלִהְיוֹת עַם קָדוֹשׁ לַה'"
כלומר, בפסוק ל"ט אומרת התורה שעצם לבישת הציצית תזכיר לנו את עשיית המצוות ותמנע זנות ופסוקינו (פסוק מ') בא לומר שהמטרה העיקרית של מצוות ציצית היא זכירת כל המצוות ולהיות עם קדוש לה'.
אבל כאן נשאלת השאלה, כיצד אפשר להיזכר במצוות מתוך לבישת ציצית? לכאורה ציצית היא סתם בגד עם חוטים.
התשובה פשוטה מאוד: כשאדם מתמלא בגאווה על שייכותו לעם ה', הוא לא מתבייש ולא מפחד, ומוציא את הציציות החוצה – שזוהי מצוות הציצית. מתוך גאווה ושייכות זו הרי שכשהוא רואה את הציציות מיד הוא נזכר בכל המצוות שהן המעשים המיוחדים המגלים את הקשר שבין עם ישראל לקב"ה.
יהי רצון שנזכה להיות שייכים לעם ה' בכל מעשינו ומחשבותינו, לראות את הציצית ולזכור בשמחה את כל המצוות.
