הקשר הנצחי והטבעי / טל לוי, מחנך ח'3 ורב בית הספר
בפרשתנו פרשת ניצבים אנו קוראים אודות השבועה של הקב"ה המחייבת את עם ישראל על שמירת התורה והמצוות, "ולא אתכם לבדכם אנוכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת". אולם המשך הפסוק מעלה תמיהה ביחס למי שהתחייב לקיים את השבועה: "כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלוקינו, ואת אשר איננו פה עמנו היום". כלומר, לא רק הדור שנכח בקהל מתחייב בשבועה אלא אף הדורות הבאים, והרי הדבר אומר דרשני, הכיצד יכול דור אחד לקבל על עצמו שבועה, ולחייב בזה את הדורות שלאחריו?
מסביר המהר"ל (נצח ישראל פרק יא) שהשבועה עליה מדברת התורה איננה שבועה במובן הקלאסי-ההלכתי שהעובר עליו עובר איסור תורה. השבועה כאן מבטאת את המציאות שאין יכולת ובלתי אפשרי לשנות אותה. הקשר בין עם ישראל לבין הקב"ה הוא דבר הנתון בטבע ולא משנה באיזה דור מדובר כך קבע הקב"ה. "בנים אתם לה' אלוקיכם", בנים אפילו שחוטאים, העובדה שעם ישראל לעתים אינו הולך בדרך התורה והמצוות אין זה אומר שאינו בנו של הקב"ה. כשם שבן הגם שיחטא ממשיך להיות בנו של אביו, כך גם הקשר של עם ישראל הוא עם הקב"ה. וכך גם נאמר: "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם", זוהי עובדה מוגמרת שעם ישראל הוא דבוק בה' יתברך, הקשר עם הקב"ה הוא תכונה טבעית בקרב עם ישראל.