לעבוד עם הקיים, לא לחשוב על החסר/ מוריה וולף – מורה להיסטוריה
פעמים רבות סיפור חג החנוכה מסופר כסיפור של ניצחון על היוונים, רבים מול מעטים וכן על נס פך השמן. אך כדאי לעצור רגע ולשאול: אם הסיבה לכך שחג חנוכה נמשך שמונה ימים היא נס פך השמן, כי השמן הספיק לשמונה ימים, נראה כי בעצם לא היה נס ביום הראשון, אלא בשבעת הימים שאחריו! על כן, מדוע אנו חוגגים שמונים ימים?
כשהמכבים יצאו להילחם ביוונים, הם הבינו שאין להם הרבה סיכויים לנצח. הם היו כמה מעטים שנלחמו מול אימפריה גדולה באותה תקופה, מעצמת-על של ממש. ולמרות זאת, הם לא נתנו לעובדה הזו לעצור או לבלבל אותם. הייתה להם מטרה, הם היו מפוכחים. הם הכירו היטב את התמונה המלאה, ידעו כמה דברים אין להם, אבל החליטו לעבוד עם מה שיש.
גם כאשר הלחימה הסתיימה בניצחון הגדול של היהודים, המכבים המשיכו להתנהג באותה הצורה: עבודה עם מה שיש, ורואים לכך בכמה דוגמות: המכבים רצו לחדש את הדלקת המנורה במקדש אבל היוונים גנבו אותה? לא נורא, הם בנו מנורה אחרת. היוונים קילקלו את כל השמנים שהיו במקדש אך נותר פך שמן אחד? נהדר, איתו ידליקו את הנרות. מה יהיה מחר? שאלה טובה, אף אחד לא יודע אבל זה גם לא באמת מעניין. מה שאפשר לעשות- עושים.
ובדיוק בנקודה הזו, הקב"ה נכנס לתמונה. הוא משנה את חוקי הפיזיקה של הבעירה ועושה נס, פך השמן מספיק לשמונה ימים.
אם ניקח זאת לחיינו, נגלה כי סיפור חנוכה והמכבים מלמדים אותנו מסר חשוב. כמה פעמים ויתרנו עוד לפני שניסינו? תמיד יש מבחן שאני חושב שאני לא אצליח בו, או עבודה שלא באה בטוב. החוכמה היא להסתכל למכשולים בעיניים ולהגיד- אני רואה את המכשול, אבל אני משתמש במה שיש לי ולא מוותר. קודם כל לנסות, לעבוד עם מה שיש, אחר כך מתקדמים ומנסים לשפר, לשאוב כוחות ולהמשיך הלאה אל המטרות הבאות.
בעז"ה בזכות החג נזכה לראות את הקיים בנו, להשתמש באורות שנמצאים בתוכנו ובעזרתם להגיע ליעדים ולמטרות שנציב לעצמנו.
