וביום השביעי יהיה לכם קדש (לה, ב) / אוריה ירקוני, מורה למדעים ולמתמטיקה
בְּמֶה נוּכַל לְבָטא אֶת קְדושָׁתוֹ שֶׁל הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי?
רבי יעקב, בנו של ה"בֶּן אִישׁ חַי" כּוֹתֵב בספרו "ציצים ופרחים", שמן הפסוק שָׁלְפָנינוּ נוּכַל לִלְמוֹד לקדשׁ אֶת יוֹם הַשַׁבָּת עַל יְדִי שְׁמִירַת תַּעֲנִית דיבור, כפי שְׁדְּרשׁוּ חֲזַ"ל (שַׁבָּת קיג ע"א) עַל הַפָּסוּק וְיִשַׁעְיָה נח, יג): "וְדַבֵּר דָּבָר" – שלא יהיה דיבוּרְךָ בְּשַׁבָּת כְּדְיבוּרְךָ בְּחוֹל. וּמוּבָא בִּירוּשָׁלְמִי (ראה בתוס' שַׁבָּת קיג ע"ב) שבטורח התִּירוּ לוֹמַר שָׁלוֹם בְּשַׁבָּת. רמז לְכָךְ אָנוּ מוֹצְאִים בַּפָּסוּק שלפנינוּ – הוֹסִיף וּבאר רַבִּי יעקב – שֶׁבּוֹ נאמר לָכֶם קֹדֶשׁ, לָכֶם בְּגִימַטְרִיָה תִּשְׁעִים, כְּמִנְיַן "הַפה", וּמִכָּאן שֶׁבִּיוֹם הַשְּׁבִיעִי עָלֵינוּ לדאוג שהפה יהיה קדוש.
בספר "לב אליהו" בַּקונטרס "שביבי לב" מוּבָא בְּשֵׁם הָרַב שְׁבַדְּרוֹן זַצ"ל, כי רבי אליהו לופיאן זצ"ל הָיָה מְדַרְבֶּן אֶת הָאֲנָשִׁים לַעֲשׂוֹת תַּעֲנִית דבור, ונימוקו עמו: מה עשה הַקב"ה בכל ששת ימי המעשה שממנו שבת בשבת? הלא הוא ברא אֶת עַולמו על יְדֵי אַמִירָה, נִמְצָא, אפוא שְׁהשבִיתָה בשבת הָיתָה שְׁבִיתָה מדיבור. וּלְפִיכָךְ עֲלֵינוּ להלך בדרכיו ולנזר על עצמנו תענית דבור בשבת.
