על הפסיכולוגיה מאחורי חטא המרגלים / ינון ורהפטיג מנהל חטיבת הביניים
בתקופתנו, רבים הם חכמי המקלדת. זה מפרסם פוסט מטלטל בפייסבוק , זה מושך את ידו בכתיבה בטוויטר והאחר מצייץ בטוויטר. לא פעם ולא פעמיים פרסומים אלו מייצרים סערות וטלטלות, אולם ברוב המקרים הדברים שוקעים בתהום הנשייה ממתינים לסערה הבאה. על רקע דברים אלו מעניין לבחון את תגובת בני ישראל לדברי המרגלים בחזרה משליחותם. אם נבודד את חטא המרגלים, נעיין בו בלבד כמקרה נקודתי, הרי שקשה יהיה לנו להבין את תגובתו החריפה של עם ישראל למשמע דברי המרגלים:
"ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא"
על פס' זה כותב רש"ר הירש:
"תחילה פרצו בקול זעקה ואחר כך המשיכו לזעוק, כביכול, נתנו לזעקה להימשך בלא מעצור"
במידה ונרחיב את מבטנו על ישראל בתקופת המדבר הרי שהקושיה תתעצם, על פי הכתוב בספר שמות. עם ישראל נהנה מאספקה שוטפת של מן עליו נאמר:
"וטעמו כצפיחית בדבש"
עם ישראל נהנה מהגנה קבועה בדמות עמוד הענן ועמוד האש, ולצד זה גם משברים לא מעטים פקדו את עם ישראל. לכאורה , האינטרס המידי של עם ישראל ומנהיגיו הוא להיכנס לארץ ישראל כמה שיותר מהר! כיצד ניתן להסביר את מהירות התגובה של העם, בכי של כל העדה, תלונות של כל בני ישראל? כיצד ניתן להבין את ההתנגדות החריפה ליהושע וכלב, עד כדי כך שהתורה מעידה: "ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים"
נראה כי עלינו להרחיב את מבטנו אל עבר ספר שמות, חטא עגל וכן מקומות נוספים בהם עם ישראל היה שרוי בחטא ומשם ללמוד. כאשר משה בושש לרדת מההר, עם ישראל אחוז אימה לוחץ על אהרן ליצור את העגל, אהרן אמנם מנסה לעכב את יצירת העגל אך בסופו של דבר העגל נוצר ועם ישראל עמוק בתוך החטא.
השהות בתוך החטא היא לעיתים כעין "מלכודת דבש" עד כדי כך שלא אחד נופל בו אלא קבוצה שלמה, עם שלם שבוי בתוך קונספציה מוטעית ואין אחד שיכול להניא אותו מכך. אותו רגע בו נוצרת אווירה מסוימת, קשה מאוד להשתחרר ממנה, אולם יתירה מכך, האווירה העכורה המתגבשת היא כעין כדור שלג מתגלגל בלתי ניתן לעצירה. נקודת המבט של היחיד והקבוצה על סיטואציות מסוימות עלולה להישאר במקום לא בריא בעקבות אווירה ציבורית חזקה, כך שגם הקולות האחרים פחות נשמעים.
לעיתים הקבוצה נמצאת בתוך "לופ" בלי יכולת לצאת ממנו, גם תמרורי אזהרה העולים מפעם לפעם לא עוזרים, אפילו אסונות גדולים ככל שיהיו המתרחשים מעת לעת לא מצליחים לנתק את הקשר המסוכן. ביטויי אלימות קשים, שיח לא מכבד, החרמות וקללות מזכירים את הרצון של עם ישראל לרגום באבנים את יהושע וכלב. צעדים דרסטיים לא שגרתיים עשויים לעורר, לזעזע, לגרום ליחיד או לקבוצה לפעול אחרת, לייצר משהו שונה מאוד על מנת לעלות על מסלול חיובי, בריא יותר. כדאי נכון וראוי להשהות תגובות, לחשוב על הדברים בצורה מעמיקה ומתוך כך להגיב.
בעז"ה בשורות טובות לכלל עם ישראל!
שבת שלום!