כי בסוכות הושבתי את בני ישראל | טל לוי, רב בית הספר
מצינו שיש שלושה שמות לחג הסוכות. חג הסוכות, חג האסיף ו"חג" באופן סתמי. בחמישה חומשי תורה מוזכרים שני השמות הראשונים, "סוכות" ו"אסיף" ובדברי הימים (ב, ז, ח) החג מוזכר בשמו השלישי "חג": "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֶת הֶחָג".
הרב יואל בן נון בספרו 'זכור ושמור' כותב כי השמות חג "הסוכות" וחג ה"אסיף" מציינים כי "חג האסיף וחג הסוכות הם שני חגים שונים החלים במועד אחד. חג האסיף, הוא חג טבעי-חקלאי, ואילו חג הסוכות, הוא חג היסטורי." אכן, עיון בפסוקים מראה שגם המצוות אותן אנו מקיימים במהלך החג מרמזים על שני "חגים" אלו, זה החקלאי וזה ההיסטורי. בעוד ארבעת המינים מציינים את העניין החקלאי וכפי שנאמר: "בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ …וּלְקַחְתֶּם לָכֶם… פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל", הסוכה מציינת את הפן ההיסטורי של החג: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים … לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ניתן להוסיף באופן פשוט, שגם שמו השלישי של החג המוזכר בדברי הימים, אף שאינו מצויין במפורש בתורה, הרי שהוא יותר ממרומז, שכן הציווי "ושמחת בחגך" והדגש על השמחה המובא שוב ושוב דווקא בחג הסוכות יש בו כדי להצביע על החגיגה היתירה שהייתה במקדש בימים אלה וממילא נקרא סוכות מכונה בשם "חג".
בנוגע לפן ההיסטורי מצינו בגמרא בסוכה דף י"א. מחלוקת תנאים להסבר הפסוק: "כי בסכות הושבתי" – לאלו סוכות הכתוב מתכוון? וכך נאמר שם: "תניא: ענני כבוד היו דברי ר' אליעזר, ר' עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם." ויש לשאול, במה נחלקו ר' אליעזר ור' עקיבא? מהי המשמעות העמוקה להבדל בין ענני כבוד או לסוכות ממש?
ראיתי הסבר יפה בשם הרב יעקב מידן, ראש ישיבת הר עציון שכתב כך:
"לדעת רבי אליעזר, עלינו לזכור בחג את חסדו של הקב"ה עם יוצאי מצרים ואת המעלה הגדולה שהייתה בעת הנדודים במדבר. שהרי הקב"ה הוריד את ענני כבודו כדי לשכן בהם את עמו במדבר. כך הגן עליהם מאויב ומחיה רעה, מן השמש הקופחת, מן האבק ומן הרוח, וכך גם השרה עליהם את שכינתו.
לדעת רבי עקיבא, לעומת זאת, עלינו לזכור עד כמה היה קשה לבני ישראל במדבר. הם ישבו בשמש הקופחת ובסופות החול בסוכות פשוטות. עלינו לזכור זאת כדי לדעת להעריך את הטובה שעושה עמנו הקב"ה היום, בנותנו לנו ארץ טובה ובתים מלאים כל טוב. סוכות ממש הן מעשה ידי אדם, ואילו ענני כבוד הם "שלוחים" שמימיים. "
בין כך ובין כך, זכרון היסטורי יש כאן, זכרון של חסדו של הקב"ה במדבר או זכרון של מסירות הנפש של עמ"י, בבחינת מה שנכתב בירמיהו: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ … לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" ומתוך כך הודאה על חסדיו של הקב"ה בימינו.
נסיים בתפילה שהקב"ה יקים לנו את סוכת דוד הנופלת,
חג שמח!
