פרשת לך לך | טל לוי, רב בית הספר
פעם אמר רבי מנדל מקוצק על צדיק אחד שהוא "צדיק אִין פֶּעלְץ" – "צדיק בפרווה". הסבר הדברים הוא ידוע, יש מי שמחמם את גופו בלבד, ויש מי שמחמם את הבית כולו. ומה ההבדל ביניהם? מי שמחמם את גופו – לו חם אבל לאחרים אינו מועיל. מי שמחמם את הבית – מועיל גם לאחרים. כך דיברו בודאי דרשנים רבים על ההבדל בין אישיותו של נח, שדאג לעצמו לבין אישיותו של אברהם אבינו, אב המון גוים שעשה נפשות בחרן.
אם כך, נשאלת השאלה, בעוד המפגש הראשוני שלנו עם נח מתאר אותו כאיש "צדיק תמים", כותרת עם עוצמה, הרי שהמפגש הראשוני של אברהם אבינו, אב האומה שלנו הוא עמום ביותר. נכון, מדרשי חז"ל והרמב"ם בתחילת הלכות עכו"ם, הביאו שהיה הולך ומחפש אחר האמונה אבל בתורה הדברים אינם מוזכרים?! יתירה מכך, ה' מבטיח לאברהם ברכות גדולות בתחילת הפרשה, אך התורה אינה מפרטת בעבור מה?!
וכך כבר שואל הרמב"ן בפרשתנו: "כי מה טעם שיאמר לו הקדוש ברוך הוא עזוב ארצך ואיטיבה עמך טובה שלא היתה כמוהו בעולם, מבלי שיקדים שהיה אברהם עובד אלהים או צדיק תמים"
לרמב"ן תירוץ אחד, אך אנו נביא את תירוצו של המהר"ל. המהר"ל מסביר שבחירתו של אברהם אבינו מבטאת את הבחירה של עם ישראל. אין בחירתו של אברהם אבינו בחירה פרטית אלא בחירה כללית של כל עם ישראל. "בנים אתם לה' אלוקיכם", עצם היותנו בניו של הקב"ה היא הסיבה של הבחירה בעם ישראל וזה לא משנה אם אנחנו צדיקים או לא. כשם שאמא נשארת אמא לבן שלה, ולא משנה אם הבן הוא צדיק או לא, כך גם הבחירה באברהם אבינו שהיא בעצם הבחירה של עם ישראל לא קשורה לשאלה האם אברהם הוא צדיק או לא.
שבת שלום
