דבר תורה
נח ומשה – דוגמאות למסע החיים וההשפעה על הכלל
המדרש רבה משווה בין מסע החיים של נח לבין זה של משה רבינו, ומעלה נקודה חינוכית משמעותית על אחריות אישית מול אחריות לקהילה. פרשת נח נפתחת בקול רעש גדול – מהלך החיים של נח מתחיל בתום ובצדיקות. נח כורת ברית עם הקב”ה ונחשב לצדיק, תמים ונח. אך לאחר זמן, התורה מכנה אותו גם “איש האדמה” או פשוט “נח”, באופן סתמי, כאילו שאיבד חלק מהייחודיות שלו.
לעומתו, משה רבינו מתחיל את חייו כאיש מצרי אך מסיים כגדול הנביאים, אדם שהשיחה שלו עם הקב”ה פנים אל פנים, ומנהיג את כלל ישראל במסירות אין קץ. בעל המשך חכמה מסביר שההבדל המרכזי ביניהם נעוץ בכך שמשה היה איש לכלל: הוא דאג לעם כולו. כאשר הקב”ה רצה להחריב את עם ישראל לאחר חטא העגל, משה התפלל להושיע את בני ישראל מהגזירה. נח, לעומתו, היה צדיק לעצמו בלבד – הוא לא התפלל עבור בני דורו ולא ניסה להצילם.
מנקודת מבט חינוכית, ניתן ללמוד מכאן על חשיבות היכולת להתעלות מעבר לעצמנו ולדאוג לאחרים. הצדיק האמיתי לא מסתפק בטובתו האישית בלבד, אלא שואף להשפיע ולתרום לטובת הכלל, לדאוג לרווחתם של אחרים ולחזק את הערבות ההדדית. זהו המסר החינוכי המרכזי של סיפורם של נח ומשה – להכיר בכוח שלנו להשפיע לא רק על חיינו האישיים, אלא גם על הקהילה שסביבנו.
שבת שלום!

