והפעם ראיון עם המורה גיא הילמן | מחנך כיתה ח ורכז השכבה
מראיינים: ידידיה הרצברג ומיכאל בולטין מכיתה ט1 בהדרכת המורה ליאורה פרל
מדוע נקראת בשמך?
המילה גיא מופיעה בהפטרה שבה נולדתי (הפטרת שבת נחמו): "כל גיא יינשא וכל הר וגבעה ישפלו…"
איפה גדלת בילדותך?
נולדתי בגוש קטיף, במושב שנקרא גן אור. כשהייתי בגן עברנו לרחובות. שבת בר המצווה שלי היתה לפני הפינוי מגוש קטיף. השבת שאחרי בר המצווה שלי היתה השבת האחרונה בבית בגוש קטיף, ואז היה הפינוי.
באילו משחקים שיחקת בילדותך?
כדורגל, כדורסל, סנוקר, משחקי מחשב ומשחקי קופסא.
מה היו התחביבים שלך כשהיית ילד ונער?
הייתי בתנועת הנוער בני עקיבא והתנדבתי במד"א. בתקופת התיכון אהבתי לקרוא ספרות קלאסית של המאה ה – 19.
האם אתה יכול לספר על חוויה מיוחדת מילדותך?
הפינוי מגוש קטיף היה ארוע מאד קשה ומשמעותי. זאת היתה הפעם הראשונה שראיתי את אבא שלי בוכה כשנאלץ לפרק את המשק ואת כל מה שבנה במו ידיו.
איזה אירוע בילדותך (אישי או כללי) השפיע עליך ביותר?
הפעילות בבני עקיבא. כשהייתי בערך בכיתה ט' הפכתי להיות פעיל יותר בבני עקיבא, ומנער קצת שובב נהייתי רציני יותר. הדרכתי והייתי מעורב גם כבוגר תקופה ארוכה. זה די שינה לי את המסלול של החיים. ייתכן שזה מה שהוביל אותי לתחום החינוך.
מה רצית (כילד) להיות כשתהיה גדול?
מהנדס בניין.
אילו ערכים מרכזיים ספגת בילדותך בבית ההורים?
המשפחה היתה הדבר החשוב ביותר, גם המשפחה הגרעינית וגם המשפחה המורחבת. תמיד ראיתי אצל ההורים שלי נתינה ומסירות למשפחה. חסד – ההורים שלי הם אנשי חסד. אבא שלי כועס כשלא מספרים לו שיש התרמות לישיבות, או צורך במתן עזרה כלשהי לזולת.
אילו מקצועות הכי אהבת ללמוד בבית הספר?
גמרא והסטוריה.
האם זכור לך מורה שהשפיע במיוחד עליך ועל חייך?
הרב שנוולד, ראש ישיבת ההסדר במודיעין, בה למדתי. מאד התחברתי אליו. כשהתבגרתי הבנתי עד כמה הוא השפיע עליי ושאני בעצם הולך בדרכיו. כל שנה בפורים אנחנו נוסעים לבקר אותו.
עם איזו דמות מן העבר (מהתנ"ך או מההסטוריה) היית שמח להיפגש?
עם שמואל הנביא. אני חושב שהוא אחד המנהיגים הכי גדולים שהיו בעם ישראל. הוא עשה את התפקיד שלו בצורה מאד מאחדת. הייתי רוצה להתייעץ איתו לגבי מה כדאי לעשות בתקופה בה אנו חיים. אני חושב שאם הוא היה חי היום, היו לנו הרבה פתרונות לדברים מסויימים שאנו מתמודדים איתם.
מהו החג האהוב עליך ביותר?
אני אוהב במיוחד את ראש השנה. יש משהו בחג הזה שמצליח לגעת לי בלב, וגורם לי להשתחרר ולהתחבר לרגש.
מהו המאכל האהוב עליך ביותר?
צ'יפס.
האם יש ספר שקראת והשאיר עליך רושם?
יש כמה ספרים שהשאירו בי רושם ונגעו בנקודה פנימית אצלי: "מאה שנים של בדידות" שכתב גבריאל גארסיה מארקס, "סיפור פשוט" שכתב ש"י עגנון "עלובי החיים" שכתב ויקטור הוגו, וספר וספר חדש יחסית: "שפת התהומות" שכתב משה וינשטוק.
לאיזה מקום בארץ אתה קשור במיוחד?
אני מאד אוהב את המדבר. אני אוהב את השקט, מרגיש שהמדבר פותח את הנפש.
ספר לנו מעט על התחביבים שלך כיום.
היום אני קורא יותר ספרות של מחקרים ועיון, לומד ונהנה מהלימודים, אוהב מאד נגרות ומשחק מעט משחקי מחשב.
איזה שיר אהוב עליך במיוחד?
"ליל חניה" שכתב נתן אלתרמן והלחין יאיר רוזנבלום. אני אוהב את המסר שלו, בעיקר בשנים האחרונות, אחרי חוויית הקרב.
אם לא היית עוסק בחינוך, באיזה תחום היית עוסק?
אולי הייטק. תכנתתי בעבר, אבל לא כל כך אהבתי את זה.
לסיום, מה אתה רוצה לאחל לתלמידים?
אני מאחל לכם שיהיה לכם טוב ושתחיו בעולם טוב יותר. אמנם העולם שלנו טוב יחסית, ברוך ה', והתקדמנו, אבל אני מקווה שלכם יהיה יותר טוב. בהקשר זה, אשתף אתכם בשיחה מעניינת שהיתה לי במילואים: באחד הסבבים נסענו כמה חברים ואחד החיילים אמר שהוא נלחם איפה שסבא שלו נלחם. אחד החבר'ה ענה לו שזה נכון, אבל בזכות הדורות הקודמים, לנו יותר קל להילחם. גם אם הילדים שלנו ייאלצו להילחם, יהיה להם קל יותר, כי אנחנו בונים קומה אחרי קומה. כדאי להסתכל על המצב באופטימיות.
שבת שלום!
